אני מאמינה כי הנחישות וההתגייסות של המטופל לתהליך הבראה היא אבן הראשה עליה נשען כל תהליך ההבראה, אך הכאב, הבירוקרטיה הרפואית, האבחנות השגויות בדרך, גורמים לחולה להרגיש אבוד וחסר תקווה | יש לציין שמידי שנה אני סובל מסינוסיטיס שמופיע בד"כ לאחר הצטננות קשה ואז אני מטופל באנטיביוטיקה והסינוסיטיס עובר לאחר כמה ימי טיפול |
---|---|
אפשרות נוספת היא שנגיפים יכולים לנוע במסלול עצבי ההרחה דרך הגולגולת עד למוח, שם הם יכולים להזיק באופן נוסף | האם חולים שחוו אך ורק פגיעה בחוש הטעם והריח היו ממפיצי הנגיף? יש לזכור כי עד 70% מחוש הטעם נובע בעצם מחישת ריח |
הגעתי ל״כמוני״ מתוך תחושת שליחות והבנה שיש לי הרבה מאוד ידע יחודי ויוצא דופן בתחום הכאב | וירוסים ממשפחת הקורונה אחראיים לבין 10-15 אחוזים מהמקרים של איבוד חוש הטעם והריח ולכן זה לא מפתיע או מיוחד שגם וירוס הקורונה הזה גורם לפגיעה זמנית בחוש הטעם והריח |
---|---|
למשל, מחקר מצומצם אחד שכלל 59 אנשים מצא כי 60% מהחולים בדלקות בדרכי הנשימה העליונים שאינן קשורות לנגיף הקורונה חשו הפחתה ניכרת ביכולת ההרחה שלהם | עכשיו, אתה מציין שאתה סובל מדלקות חוזרות של גתות הפנים - סינוסים , מידי שנה |
.
ראיתי לנכון לפרסם הדבר, שכן רבים וטובים סובלים כעת מסימפטום קשה זה, ואולי אוכל לסייע בזה להחיש ישועה גם לאחרים | ייתכן גם שקיים מנגנון אחר של פגיעה בתאי הריח והטעם על ידי הנגיף עצמו |
---|---|
מלחים של החומצה הגלוטאמית עוברים הידרוליזה בקלות ומפעילים את קולטני טעם האומאמי | ככל שאנחנו למדים יותר על וירוס הקורונה החדש SARS-CoV-2 |
תתרנות ואל-טעם: חושים כימיים בגופנו כוללים את חוש הריח, המזהה חומרי ניחוח נדיפים, וחוש טעם, המזהה רכיבי מזון כסוכרים, מלחים וחומץ.