| קיימים 3 סוגים של תוספות ראייתיות: תוספות ראייתיות מסוג 'דבר מה' או 'חיזוק' הן ראיות המצביעות על אמיתותה של העדות היחידה תוספות מאמתות , ואילו תוספת ראייתית מסוג 'סיוע' היא ראיה המצביעה באופן עצמאי על אשמתו של הנאשם ו'מסבכת' אותו בביצוע העבירה תוספת מסבכת | סעיף 9 עצמו משקף את ההלכה במשפט המקובל האנגלי, המתנה, כאמור, את קבילותה של אמרה ספונטנית בהעדת מוסר האמרה |
|---|---|
| בשורה של פסקי דין נקבע, כי טובת הציבור מחייבת לאפשר פניה לרופא מבלי שהפונה יצטרך לחשוש מפני גילוי דברים, אשר התכוון שיהיו בידיעתו הבלעדית של הרופא | הכלל הוא כי שאלת המהימנות מופקדת בידי הערכאה הדיונית השומעת את העד ועל כן בדרך כלל לא ניתן לערער על הכרעה הנוגעת למהימנות עד |
השוואה פנימית העמדת עדות העד במבחן של היגיון, וניסיון חיים, בשאיפה לעקביות ללא סתירות פנימיות.
22| בניגוד לדין האזרחי בו יש מקרים שניתן להתנות על דיני הראיות, בדין הפלילי דיני הראיות אינן ניתנים לשינוי והקביעה בחוק ביחד עם הלכות בית המשפט העליון, הן אלו שקובעות אם ראייה תוכל לשמש כנגד הנאשם או לטובתו או שמא לאו | על פי אסטרטגיית ההכרעה הכללית שהציעו פרופ' דורון מנשה ואיל גרונר יש להבחין בין שיקולי הסרת החיסיון הרפואי במשפט הפלילי לבין שיקולי הסרת החיסיון הרפואי במשפט האזרחי |
|---|---|
| זהו אמצעי הוכחה משפטי, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי כאשר עיקר השימוש בו הוא במישור האזרחי | רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא |