סעיף ג' אָסוּר לְהַתְחִיל לֶאֱכוֹל אֲפִלּוּ סְעוּדָּה קְטַנָּה סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה | בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה |
---|---|
בתענית צבור במנחה קורין "ויחל" | כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד |
מוציאים מ, וקוראים בתורה את פרשת "ויחל משה" שעוסקת ב.
18וכן אסור ליכנס למרחץ או להסתפר סמוך למנחה קטנה | בהלכה השעות הן שעות זמנית: מחלקים היום ל- 12 חלקים שווים, ואת הלילה ל- 12 חלקים, וכל חלק נקרא שעה |
---|---|
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל: בתענית ציבור, אומר כאן שליח הציבור עננו ואם שכח יאמר בשומע תפילה: עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנַחְנוּ, אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵינוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִינָּתֵנוּ, הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי נָא חַסְדֶּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע: כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה: רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ , רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ, הרוצה להתפלל בעד החולה יאמר כאן תחינה זו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי | מדה"ח : אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ |
בשל כך אין אומרים תחנון בתפילת מנחה בכל יום שישי, כיוון שב לא אומרים תחנון.
24סעיף ה' אֵין לוֹמַר אַשְׁרֵי שֶׁקֹּדֶם מִנְחָה עַד שֶׁיְהֵא מִנְיָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יֹאמַר הַקַּדִּישׁ עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּעֲשָׂרָה | במקומות עבודה רבים מתפללים מנחה גדולה בצמוד להפסקת צהריים |
---|---|
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְתַשְׂבִּיע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶיךָ | יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים |
בעשרת ימי תשובה: מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים: וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.