עלינו לשבח. עלינו לשבח

ואף כאן יש להעיר לפחות מר' מאיר אבן גבאי שהיה בתקופת גירוש ספרד משמע מספרו 'תולעת יעקב' שבסוף התפילות היו אומרים רק את החלק הראשון של עלינו לשבח ולא את שני החלקים ואחר כך עומד ואו' קדיש קצר ומפני ששנה דברי רבותי' ז"ל אומ' במקום 'תתקבל' 'על ישראל ועל רבנן' וכו', ו'יהא שלמא' ואומ' 'עלינו לשבח' והולכין לבתיהם ואוכלין"
הפרופיסור קיפקע הגיש בקשה לְהַרָשוּת על תפילת עלינו לאסור אמירתו ליהודי קעניגסבערג בשנת 1777 אך מנדלסון השיב על הבקשה בהתנצלות"

עלינו לשבח

בספר המנהגות ר' אשר מלוניל, דף יח ע"א מבאר שיחיד משמיט את 'אוחילה' ועובר ל'על כן נקוה'.

30
עלינו לשבח
חבל נחלתו טו ו
ננסה להתחבר לאותם יהודים רחוקים ולראות איך ההכרות עם פרק זה בהסטוריה של עמנו יכולה להעניק אור חדש לתפילת 'עלינו לשבח' הנאמרת על ידינו כיום
לשבח
מקובל לומר כי 'הכל הולך אחר החיתום'
ולאנוסים שאינם יכולין לבא בבית הכנסת מפני האונס לתפילה שני חלקים- הראשון עוסק בהווה, עם ישראל נותן שבח לה' על שהבדילנו מכל העמים, ומוטלת "עלינו" החובה להתבונן ולהכיר ולשבח את עושה שמים וארץ
נחשוב מהי המשמעות של תפילה זו עבורנו, מהי התחושה לסיים דווקא במילים אלו את התפילה ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואמרו שבעה פעמים ישר והפוך ובו הפיל ז' חומות שהיו ליריחו והוא מסוגל לכל דבר וענין מצרה וצוקה שלא תבוא ולא תהיה לומר אותו ישר והפוך"

סגולות שחיבר יהושע בן נון, כולל סגולת ר' חיים ויטאל

וכן באורחות חיים ח"א דין התחנות והמזמורים שאומרים אחר י"ח, אות ח : "ואחר כל התפלה מהתפלות כשיצא מב"הכ או אפי' התפלל ביחיד אומר עלינו לשבח וכתוב בפר"א שבח גדול יש בעלינו לשבח ע"כ צריך לאומרו מעומד.

אנציקלופדיה יהודית דעת
והמשומד פסח פיטר בשנת 1399 העיד כי מילת 'וריק' בגימטריא יש"ו4, ומאז החלו רדיפות בשביל תפילת עלינו
עלינו לשבח
המקובל רבי משה בן מכיר כתב בספרו 'סדר היום' כי יהושע אמר שבע פעמים ישר והפוך בשבעת הפלת חומות יריחו וכך נפלו שבעת החומות של העיר
עלינו לשבח
היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות
תפילה המשבחת את ה' שזכינו, בניגוד לשאר אומות העולם, להתפלל אליו ולא לאל שווא שכן אנו אומרים בסופו: "ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא הא-לקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"
ומבאר: "ואומ' תהיל' ומחזירי' ס"ת למקומו, ואומ' קדיש ולא כולו, ועומדין לתפיל' מוסף, ואומ' אבות וגבורות וקדושת ה', ובכן, ובכן, ובכן עד המלך הקדוש, אתה בחרתנו, ומפני חטאינו עד כהלכתן, יש אומ' כאן עלינו לשבח, מחול לעוונותי', ויש אומ' מלוך על כל, והשיאינו כי אתה סולחן" אמנם מנהג תימן בלאדי לאומרו רק בשחרית וערבית

עלינו לשבח

ומפני ענותו הגדולה אשר היה בו, כאשר למד ממשה ענו מכל האדם אשר יסד מ'זמור ש'יר ליום ה'שבת משה, אך "ליום" מפסיק פן יבינו מי עשאו, כך היה יהושע ענו, ויסד עלינו לשבח בשמו הושע למפרע, ע'לינו לשבח, ש'לא שם, ו'אנו כורעים, ה'וא אלהינו.

6
חבל נחלתו טו ו
אבל יחיד במקום שיש שליח צבור אומר, אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך, עד ומלכותו בכל משלה"
לשבח
עלינו לשבח מנחה
המקור הקדום ביותר שמצאתי לסידור עלינו לשבח בסופי תפילות בחול הוא בסידור רש"י סי' תיט : "אבל עתה נהגו לומר קדיש ולאחר כל התפילה אומר בלחש עלינו לשבח וכו', ועל כן נקוה לך וכו' ושוהין שעה אחת אחר התפילה, ונפטרין לבתיהם לשלום"