עד שיצאו ישראל מירושלים להר-הבית מפני הגשמים | אמר להן: צאו וראו אם נמחית אבן הטועים |
---|---|
מבחינת חוני אין שינוי בעולם | בירושלמי מזהים את הסיפור עם התאריך של כ' באדר, שהיה מקובל כיום חג על גשמים שירדו אחרי בצורת קשה |
ואולם גם יחסי אב ובן לעתים סוערים הם.
מזכירים ונזכרים שבית המקדש חרב וארץ ישראל שוממה וחריבה | יש דברים שהדרך לקדמם זה בשלבים |
---|---|
צאו וראו אם נמחית אבן הטועים | כמו שצמיחת העץ לוקחת זמן רב ולפעמים דורות רבים, חוני רגיל לעבוד את ה' ומיד לראות פירות |
מסכת תענית דף כג עמוד א תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים.
שמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין באותם ימים, שלח לו: "אלמלי חוני אתה, גוזרני עליך נידוי", אולם חכמים אחרים דווקא ציינו זאת לשבח — "אתה גזרת מלמטה, והקב"ה מקיים מאמרך מלמעלה" | ואולי זהו ביטוי של כבוד לאדם קדוש שזכינו לראותו בחיינו ובחייו, טרם שנסתלק מהעולם |
---|---|
תפילתו של חוני נעשתה לסמל לתפילה הבוקעת שערי שמים, ובשלהי תקופת ה אף הכלילו את מעשה חוני בפיוטי ה: "צעקתי הקשב, כצעקת חוני המעגל" , "והעונה בתוך מעגל לחוני, בעת נשבע בשמך רב פעלות" | יש הקרנה והשפעה מהצדיק אל הציבור ומהציבור אל הצדיק |
אולם בבוא עת גאולה אין אנו רוצים להסתפק בקב חרובין.