| בפוסקים נחלקו האיך נמדדים השעות לעניין זה | כלומר, סוף זמן קריאת שמע וכדו' מחושבים על פי יום שמתחיל בנץ אסטרונומי |
|---|---|
| עם זאת, מחמירים לקיים את מצוות היום עד , כיוון שכבר משקיעת החמה אפשר לראות כוכבים, ולחכמים היה ספק האם אלו נחשבים לכוכבים בינוניים | ויצא מזה שאין ראייה מפסק המהרי"ל דיסקין לנכות הסתרים קרובים אא"כ יש מקום קרוב לעיר, כמו הר הזיתים, שיכולים לראות משם מעבר להסתרים אלו, וזו כוונת הירושלמי הנ"ל " ראשי ההרים" |
גם שונה בזה האופק המערבי מן האופק המזרחי, והאופק המערבי ארוך יותר מן האופק המזרחי, ובאופק המזרחי יש שהעודף רק כשליש או רביע מעלה או גם פחות, כאשר מדדו ובחנו בני ישיבתנו הקודמים הרב ר' נתנאל סופר ז"ל וחבריו "בכלי הרבע" שלהם, ולפיכך הם מצאנו עפ"י קו חצי היום שחצי היום השני ארוך פה מעט יותר מן חצי היום הראשון, ובטבלא שלנו בסוף הספר חשבנו חשבון אמצעי -בהפרש 3 דק עכ"ל.
18| מי שלא קרא קריאת שמע עד שעה זו שוב אינו יכול לקיים מצווה זו, אך מכל מקום יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הזמנית הרביעית, ויש הסוברים שיכול לקוראה עד בברכותיה | ודקארי לה סבר דכיון שבתוך המקדש היה הסימן מסתמא לא היה אלא להיות סימן למשרתים במקדש |
|---|---|
| ברור שמטעם זה, אף אם היה מהווה את הסיבה היחידה לכך, כל הלוחות שנעשו בזמנו של הר' נתנאל, אינם יכולים בזמן הזה לשמש לזמני הנץ הנראה האמיתי | שעה זו קרובה בערכה עד כדי שניות ספורות לשעה שבה חל באותה היממה חצות הלילה |
| כך גם נהגנו לגבי לוחות חי של העולם | שאלתי היא היום שכמעט כולם לעניין המגילה קוראים ברמות ביום טו' בנין בני אשכנז בין בני ספרד, כיון שהיא נחשבת מכלל ירושלים, א"כ כל הלוח היה צריך להשתנות, ואני יודע שיש בני תורה שבשכונת רמות מתפללים דקה מאוחר יותר מטעם זה, אמנם לשיטות שלא הולכים לפי כל שכונה בנפרד, א"כ כולם היו צריכים לעשות כמו רמות תודה תשובה: שלום וברכה אינני בקי בדיוק באופן חישובי הזמנים, יש גם לוחות שונים, אני מבין שכיום רוב העולם משתמשים בלוח עיתים לבינה, בכל מקרה אין לדבר סוף, ומן הסתם מדובר בהבדלים ממש מינוריים שלא ניתן להקפיד עליהם |
|---|---|
| אכן כן פסק המ"א באו"ח סי רל"ג ס"ק ז' בשם הדרכי משה וזה לשונו הד"מ: מהרי"ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ"ה ואמר אע"פ שנראה בעיר לילה מ"מ עדיין יום הוא כמ"ש ר"י יהא חלקי ממכנסי שבת בטבריא עכ"ל הד"מ, וע"ז כתב המ"א שם וז"ל: וזהו דווקא בעיר שבתיה גבוהין או שיושבת בעמק עכ"ל | אך הרבה פוסקים סוברים שצריכים לחשב על פי מעלות, שכן הופעתו של אור אינו שוה בכל השנה ובכל מקום, ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי ולפי המקום בקיץ הפער גדול יותר, ובחורף יותר גדול מאשר באביב ובסתיו, ובמקומות יותר רחוקים מ, הפער מאריך יותר |