| הפעם היחידה שהמושג צאת הכוכבים מופיע ב הוא כסימן לתחילת זמן קריאת שמע של ערבית, ובאותו הקשר מוזכר גם הפסוק הנ"ל בנחמיה: — תוספתא ברכות, פרק א, הלכה א על פי גרסת הבבלי ברכות, ב, ב ה אינו מרבה להזכיר אותו בהקשרים הלכתיים, מלבד בדיון הספציפי לגבי התוספתא הנ"ל | בין השמשות מתחיל מהשקיעה האמתית |
|---|---|
| על קביעת זמן זו עורר רבנו תם שאלה קשה, שהרי במסכת פסחים קובע רבי יהודה כי מרגע שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חולף לא פחות משבעים ושתיים דקות | ואם אכן נכון שרבינו תם חשב שיש שתי שקיעות שונות, מעולם לא חשב ולא טען שיש שני סוגי 'צאת הכוכבים'" |
| כתוצאה מכך, השתרש המושג 'צאת הכוכבים' בספרות ההלכתית כמושג המציין את הרגע שבו מסתיים בין השמשות ומתחיל הלילה באופן ודאי | התחשבות בגובה — עיר שממוקמת על הר יכולה לראות למרחקים יותר גדולים מאשר היושבת במישור |
|---|---|
| במקור זה מובאת דעתו של ה לפיה זמן צאת הכוכבים הוא כדי הילוך של ארבעה מילין אחרי השקיעה | עלות השחר 04:24 זמן טלית ותפילין 04:50 זריחה מישורית 05:49 זריחה הנראית 05:48 סוף זמן קריאת שמע מג"א 08:23 סוף זמן קריאת שמע גרא 09:17 סוף זמן תפילה מג"א 09:50 סוף זמן תפילה גרא 10:26 חצות היום והלילה 12:45 תחילת זמן מנחה גדולה 13:15 מנחה קטנה 16:48 פלג המנחה 18:15 שקיעה מישורית 19:42 שקיעה הנראית 19:47 צאת הכוכבים 20:04 צאת הכוכבים לרבנו תם 20:54 דף יומי בבלי סוכה ט"ו דף יומי ירושלמי נדרים ז' רמבם יומי הלכות תרומות ג' |
עוד על טבילה בליל שבת תוכלי לקרוא.
| זהו מנהג , אשר יוסד לפי שיטת ה על פי מנהג הגאונים | ישנה מחלוקת תנאים אם זמן זה מ או מדרבנן, ואם הוא מדאורייתא חייבים גם לאכול את האפיקומן עד חצות, אבל אם הוא רק מדרבנן לא גזרו באפיקומן |
|---|---|
| נוטה לומר שעות אלו הם , אך יש שכתבו שהכוונה לשעות הרגילות לפי השעון הרגיל - של 60 דקות | שתי שקיעות חמה כדי ליישב סתירה קשה זו, קבע רבנו תם ששני פרקי זמן שונים קרויים בשם 'שקיעת החמה' |
מחלוקת רבינו תם והגאונים ערך מורחב — רבים מה מתייחסים למקור נוסף בתלמוד, ב דף צד עמוד א , שם מוזכרת עמדה שונה לגמרי.
4