איך סעיף 14 פועל לטובת העובד? נוסח הסעיף בחוק- "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר | החיסרון היחיד הוא, שמשיכת כספי הפיצויים מהקופה בכל פעם שמחליפים מקום עבודה, מרוקנת את קופת הפנסיה ומדלדלת את החיסכון שאמור להיצבר בה לעת זיקנה |
---|---|
ההסכמה היא, שכל כספי הפיצויים שייצברו לטובת העובד בקופת הגמל או בקופת הפנסיה או בביטוח המנהלים , ישוחררו לטובתו לא רק במקרה של פיטורים אלא גם במקרה של התפטרות | לפני התיקון, וע"פ הוראות של תקנות דמי מחלה היעדרות בשל היריון ולידה של בת זוג , העובד יכול היה להיעדר מעבודתו לרגל הלידה, רק מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות לאחר הלידה, וימים אלה חושבו כימי מחלה; לאחר מכן, המעסיק יכול היה לדרוש ממנו להתייצב לעבודה |
העקרונות של הצו דומים מאוד לסעיף 14: העובד יהיה זכאי למה שהופרש גם אם הוא מתפטר.
אך כאשר הוא חותם על סעיף 14, בכל פעם שעולה המשכורת — אמנם גובה ההפרשות עולה בהתאם, אך אין מבצעים תיקון רטרואקטיבי, וכך יכול לקרות, שבעת פיטוריו של עובד שחתום על סעיף 14, הסכום שיהיה צבור בקופה יהיה נמוך, לפעמים משמעותית, מסכום הפיצויים שהיה מגיע לו אילו לא היה חותם על סעיף 14 | על פי צו ההרחבה, העובד עדיין יהיה זכאי לפיצויים שהופרשו עבורו על פי חוק במסגרת הביטוח הפנסיוני בדרך כלל 6% מהשכר |
---|---|
ולכן, גם אם העובד יתפטר, הוא יהיה זכאי לקבל את כל הכספים שנצברו לזכותו | היש תחולה רטרואקטיבית לסעיף 14? כלומר, גם ללא הסעיף, חלה חובה על המעביד להפריש לביטוח פנסיוני פנסיה, פיצויים |
כלומר: המעסיק יהיה מחוייב להשלים לעובד את "ההפרש" שנוצר, אם נוצר, בין הסכום שנצבר בפועל בקופה, לבין הפיצויים המלאים שלהם זכאי העובד עפ"י החוק.
18