| סוחרי השוק הסיטונאי טוענים בעקביות כי מחירון מועצת הצמחים אינו משקף את המחירים האמיתיים, שהוא "מנופח" במכוון לטובת האינטרס של החקלאים, וכי גם מחירון משרד החקלאות מוטה לטובת החקלאים | לעומת זאת, במחירון "ירקום" קיימת שונות יומית גבוהה יותר לגבי אותו מוצר |
|---|---|
| המועצה עסקה בחלוקת רישיונות לנטיעות חדשות, תוך מריבות בין גורמים שונים למי יינתנו הרישיונות | אולם הפעלת סמכויות כפייה נתקלה בבעיות משפטיות ועל כן משרד החקלאות בקש לחוקק חוק מיוחד המסדיר את פעילות מועצות הייצור, ובהם מועצת הפירות |
בארבע בבוקר, כל יום מראשון עד חמישי, מגיעים לשוק הסיטונאי בצריפין שני סוקרי מחירים: הסוקר של , האמונה על האינטרס של החקלאים, וסוקר מחירים עצמאי של חברת הסקרים "ירקום".
15| ב-15 במאי 1960 הסמיכה הממשלה את שרי החקלאות והמסחר להרכיב את מועצת הפירות | הרשתות הגדולות, במסגרת התחרות ביניהם והסבסוד הפנימי בסל המוצרים, נוקבות לעיתים קרובות במחירים קמעונאיים הנמוכים מהמחירים הסיטונאיים, מה שפוגע בעיקר בסוחרים בשווקים הפתוחים ובחנויות הירקות |
|---|---|
| יו"ר המועצה הראשון היה שלמה כנרתי שהיה גם סגן מנכ"ל משרד החקלאות | נתונים אלה אינם כוללים יצוא ירקות ופירות לחו"ל וגם לא את האספקה למפעלי תעשיית המזון |
מחירים דומים התופעה הבולטת בסקירת הנתונים היומיים היא שמחירי מועצת הצמחים ומחירי משרד החקלאות דומים מאוד, אין שונות גבוהה במחירים במשך ימים אחדים ברציפות.
23| המחירון של "ירקום" העצמאית פועל קרוב לשנה, ויותר ויותר עסקים כמו בתי-מלון ומסעדות, מסתמכים עליו ברכישת ירקות | המחיר הסיטונאי המתפרסם מגלם בתוכו את עמלת סוחרי השוק, שהיא כ-15% מהמחיר שמקבל החקלאי בפועל |
|---|---|
| בשנת 1983 פרש יוסף גורס מתפקיד מנכ"ל המועצה ובמקומו מונה עזרא מאיר | המחירון של מועצת הצמחים, הנשלטת על-ידי החקלאים, מהווה מחיר בסיס ואינדיקציה עיקרית בשוק הפרטי, כלומר בחנויות הירקות ובשווקים הפתוחים, אצל סוחרים הרוכשים השכם בבוקר את הירקות |
ב טענו שהקמת ההמועצה נדרשת כדי להעביר רווחים עודפים מהסוחרים אל היצרנים והצרכנים.