| והוריתי להתיר ליטול התינוק ולהעבירו על ידי משרתת גויה, מדין המוציא מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים שאסור מדרבנן, ועל ידי גוי הרי זה "שבות דשבות במקום מצוה" | מוסכם כי הקידוש בליל שבת הוא מצווה מן התורה ולדעת רוב הפוסקים גם הקידוש בליל יום טוב, אך ישנה האם קביעת הקידוש על יין במקום הסתפקות באמירה בלבד, כפי שנעשה ב היא מהתורה או מדרבנן |
|---|---|
| קידוש היום מכונה " קידושא רבא", ב - "הקידוש הגדול" ב, שכן הוא קצר בהרבה מקידוש הלילה | מנהג זה בעייתי מבחינה הלכתית, שהרי אם אין אדם שאוכל בבית הכנסת, אי אפשר לצאת ידי חובה בקידוש זה, שאינו במקום סעודה, ואם כן יוצא שהקידוש הוא? בנוגע להגדרה של "מקום סעודה", נכתב כי הדבר נוגע למעבר מבית לבית, אך מעבר מפינה לפינה בתוך חדר מותרת ללא חשש |
| ביום טוב פותח הקידוש בברכת '', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב | בשולחן ערוך וברמ"א נפסק שניתן לקדש על הפת , אלא שהרמ"א מוסיף שאין לקדש על פת אלא אם כן אין יין בעיר |
|---|---|
| מעבר בין חדרים שונים באותו בית נתון במחלוקת, כאשר יש המתירים לעשות כן רק אם הייתה דעתו של המקדש מלכתחילה לעבור, יש המתירים בתנאי שניתן לראות את מקום הסעודה ממקום הקידוש, ויש המצריכים את קיום שני התנאים גם יחד | ובשו"ת באר משה ח"ו סי' נג כתב להעדיף יין על מיץ-ענבים, וכן להעדיף יין מגתו על מיץ-ענבים מפוסטר, אחרי שכבר הופסק כחו |
עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים.
2