כך למשל מרבים לציין שבגרמניה בתי הנבחרים הם שבוחרים את שופטי בית המשפט החוקתי, אבל אין מרבים לציין כי הרוב הנדרש הוא שני שלישים | הוא יכלול הצגה מלאה והוגנת של עמדות הצדדים בלשונם של עורכי ויקיפדיה, בליווי הפניה לדבריהם המלאים בלשונם של המתפלמסים הנ"ל כמראי מקום בהערות שוליים |
---|---|
הציטטה על הפוליטיות של שופטי בית המשפט העליון של פרידמן אף היא לא קשורה במיוחד לנושא | אפשר לומר ששני בציטוטים משלימים אחד את השני: האחד מעלה פגם תאורטי במנגנון והשני מראה כי הפגם אכן מיתרגם לעיוות מעשי |
יש כאן חזרה על הפתיחה "התומכים בשינוי טוענים ששיטת הבחירה אינה מייצגת את הציבור אלא חלק קטן ממנו" שמנוסח בצורה מוצלחת יותר מהלר המתלהם | יש לזכור, שאת דעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה הבאתי בעצמי כשכתבתי את הערך, והדגשתי שהמצב הקיים נמצא בהצעת החוקה שלו |
---|---|
אנחנו עומדים לבחור את נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים | זה תמצות הדיון בנושא, עם פירוט מסוים למטה זה חלק סביר בעיני |
נדבר אחרי שתצפה - קישור לכתבה מצורף שם - 20:11, 26 בנובמבר 2017 IST צפיתי, תודה.
5בכל מקרה מדובר במאמר ברמה נמוכה שיחודו הוא שהוא מהראשונים שתקפו את הנושא | וגם אז, לא צריך לכתוב מתי זה עבר באיזה קריאה ובאיזה רוב |
---|---|
הקביעה הלא ברורה שלך "אם לא קיצרת אלא מחקת זו השחתה" - זו פשוט אימרה שלא עומדת במבחן המציאות ולא ברור לי מאיפה המצאת אותה | יש להסביר את מהות הביקורת, ולא רק שחבר כנסת מסויים מביע אותה, ומהצד השני תמיכה של מכון חוץ פרלמנטרי והסבר מפורט |
האם ההצעה לשינוי מתמודדת עם הבעיות הללו, ובמאזן כולל האם תועלתה הצפויה עולה בבירור - מבחינה עקרונית ומעשית - על פני שימור המצב הקיים? בו נדון בהם בדף שיחת הערך.
20