| שכנתה שילה פגשה אותה מאושרת ברכבת התחתית בשנת 1947 וסיפרה לה שהם מאוהבים ושהיא מאורסת לסאני | יחד עם קוייקרים נוספים נסעה לברלין במסגרת משלחת חירום כדי לעמוד על המצב הקשה לאחר ליל הבדולח |
|---|---|
| בארץ סאני עבד כמורה וחינך בבית ספר לחקלאות בפרדס חנה, במאי 1948 התגייס לחיל האויר , ושירת 18 שנה עד לשנת 1964 | לא הוטלה כל מגבלה על מספרם של הנקלטים |
אלא שההתלהבות דעכה, לא לכל הילדים נמצאו משפחות אומנות מתנדבות.
| המחאה לפקודת: העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, ת"ד 2451 קרית אונו 55122 לפרטים נוספים ניתן להתקשר למשרדי העמותה: טל | ואת תרומתו לביטחון המדינה, פרט שניתן רק לדמיין, להעריך ולהוקיר, שכן דבר עבודתו ופועלו למען המדינה בשרות החשאי, לא יזכו לחשיפה |
|---|---|
| סיפורה של משפחת שנן רווי בטרגדיות קשות, שכן שלושת ילדי המשפחה, מיקי, מירה ורוני נפטרו טרם זמנם, כל אחד בנסיבות אחרות | סמואל האיץ בצ'מברלין להסכים לקליטת כמות גדולה של ילדים, שאינם מתחרים בשוק העבודה |
| חבורה אחת היתה עם רוני שנן, מיכי אשד, אילן ותמר ברק ודויד רנוב הכותב , לחבורות היו מסדרים, משימות, ססמאות ופעילויות בשכונה | |
|---|---|
| בתנועת הבונים, שהיה המרכז החברתי של יהודים צעירים בלונדון, פגשה בגיל 20 את בחיר ליבה, סאני בן ה29 גבוה ויפה תואר | אך נאמץ נא את גישתה האופטימית של רות שנן, את מבטה הצלול ואת חיוכה העדין, כדי לראות בסיפור המשפחה, סיפור של תקווה, סיפור של מאבק בכאב השכול, וסיפור של נחמה והשראה לדורות הבאים של משפחת שנן, ולמי שמכיר את המשפחה המופלאה הזו |
כדי למנוע סצנות פרידה קורעות לב ובעלות השפעה על דעת הקהל, נאסר על ההורים וקרובי המשפחה ללוות את הילדים לרציפי תחנות הרכבת.
20