| הרמב"ם: לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם | רבי שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על כל ישראל, כך דם הפר מכפר על הכוהנים; כשם שווידוייו של שעיר המשתלח, מכפר על ישראל--כך וידוייו של פר, מכפר על הכוהנים |
|---|---|
| שָׂרַט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים, אוֹ חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת | ד,יא אמר לשניים, משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני אם יודעים אתם לי עדות, שתבואו ותעידוני, והן שיודעין לו עדות עד מפי עד, או שהיה אחד מהן קרוב או פסול--הרי אלו פטורין |
שנת ה-40 של הפסטיגל כנראה שלא תשכח במהרה, ולא רק בשל ציון הדרך - אלא גם בשל הנסיבות הידועות שנוצרו והפכו את השנה הזאת למאתגרת במיוחד.
19| וכך בדרך הזו אני מובילה את מערכת החינוך ומתווה את הדרך לדור העתיד | ואע"פ שהכל מקבלים אותה צורה ישתנו אישיהם במאורעים רבים כמו שהוא מצוי ונראה |
|---|---|
| ח,ה אמר לשואל איכן שורי, ואמר לו מת, והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד, נשבר, והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד, נשבה, והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד, נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד, אבד, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב--משביעך אני, ואמר אמן--פטור | חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" שיר השירים ה' 15-16 |
וזה מוכח שדעתו ג"כ דדבר אחר לא אמרו להם.
| ז,ד ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד: אחת שבועת העדות, ואחת שבועת הפיקדון, ואפילו שבועת שוא | יג ידה טפח רוחבה טפח מגעת עד פי כרסו ומכה אותו אותו שליש מלפניו ושתי ידות מאחריו אינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והמכה מכה באחת ידו בכל כוחו |
|---|---|
| מי נשבע: מי שהפיקדון אצלו--שמא יישבע זה, ויוציא הלה את הפיקדון | איכן שורי, ואמר לו אבד--משביעך אני, ואמר אמן, והעדים מעידים אותו שאכלו--משלם את הקרן; הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם |