| בָּרוּךְ יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם, וְעַד הָעוֹלָם: אָמֵן וְאָמֵן | ו א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד |
|---|---|
| זכור לעבדיך אבותינו ורבותינו הצדיקים האמתיים שהיו בכל דור ודור, מימי אברהם אבינו עד הנה, למענם ולמען רחמיך הרבים, רחם עלינו ושמרנו והצילנו אותנו וכל עמך בית ישראל מכל מיני חלאים ומכאובים ומחושים שלא יבואו על שום אחד מישראל | כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ |
ההשקעה בבריאות שהוא המרכיב הכי חשוב בחיים שלנו היא אינה מתחילה ובעצם אסור לה להתחיל כשכבר מתחילים להרגיש שהופ, משהוא לא נוסע, קצת כואב פה ושם, קופת חולים עוד יום וזה יעבור, וברור שהרופא יגיד שזה ויראלי ומתאים לגיל הזה לא, לא, לא, בשום פנים ואופן אסור כך להתנהל, הגמרא מלמדת אותנו שיטה אחרת לגמרי בלשוננו קוראים לזה רפואה מונעת וכך הגמרא אומרת " לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר " אם נבין נכון הגמרא מלמדת אותנו שהכי חשוב להתפלל זה עוד כשצעירים, ומלאים אנרגיות, אפי' שאז המחשבה בראש אומרת לנו עזוב לי זה לא יקרה אני חסין אסור לנו להיכנס לתרדמת הזאת, אלא מגיל צעיר להתחיל להתפלל על הבריאות שלנו.
| יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן…… רחם רחם, הצל הצל, בעל הרחמים בעל הישועות, בורא רפואות נורא תהילות אדון הנפלאות | ועונה המשנה על כך: "אלא, בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה, ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים — היו מתרפאים! ה קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי |
|---|---|
| רחם רחם, הצל הצל, בעל הרחמים בעל הישועות, בורא רפואות נורא תהילות אדון הנפלאות | מלך טוב ומטיב, עזרנו שלא נחלה לעולם בשום מחלה ממחלות הנפש, לא אנו ולא צאצאינו ונזכה תמיד לשמחה ולישוב הדעת ורוגע פנימי אמיתי |
נראה כאילו בכל מקום שבו ניתן למצוא מגוון תפילות לרפואה, לבריאות ולהחלמה של חולים או פצועים, חלילה, מודגש עד כמה חשובה הכוונה שבתפילה, הרגשות החזקים והכמיהה לסייע ולעזור והעובדה שזה חלק מהותי מהתפילה ולאו דווקא רק קריאת או אמירת המילים.