| את הבן היקיר חטף מלבבך, והנה יושב והיה לברכה נפתולים נפתלת המסכן, ומקץ השנים הסכנת הסכן; ועתה ישיבו, והוא עודנו יפה, אם כי מעט כבר עבה | במקום אחר בגמרא נאמר שאחיה ראה את משה והיה רבו של אליהו |
|---|---|
| היות ולפי המקרא שרח האריכה ימים היה צורך להסביר במה זכתה לכך ולכן בא סיפור מסוים אודותיה למלא את הפער וכך נתהוותה המסורת בענין נצחיותה של סרח | האם יש בכך משום רמז למעמדה הלא רגיל בקרב המשפחה? אליהו חיים אינו מתייחס לקשריו המיוחדים עם שרח, וכנראה כיון שהיה דמות מחוננת רקם עליו דמיון העממי סיפור זה וייחס את כישרונותיו להבטחת שרח |
המקום על שמה חוזר ונשנה בכרוניקה מספר פעמים.
| הזיקה בין הכתב למה שבעל פה והבנות מוסרת העממית על המסורת הכתובה התרחשה במקרה שלפנינו בפרס בלבד | ואמנם אבא שמואל, שמלך בהונגריה בתחילת המאה ה11 — , לא נחשב הונגרי: היה מן הסתם מצאצאי הכוזרים או הַכַּבַּרִים, שמרדו בכזרים והצטרפו למדיארים לכבוש להם מולדת |
|---|---|
| נסיך טקשון Taksony, 955 — 970 הזמין מתיישבים כזרים — יהודים אל הממלכה | אבל כמובן טוב שמספר המגיבים איננו קובע ואיננו מודד לכלום — לא לערך המאמר, לא למידת חשיבותו, קריאותו, הענין שבו: ידידם טובים נכנסים וקוראים, ומה לעשות אם מספרם איננו רבץ בוודאי לא הענין בנושא המאמר הקובע: מעטים הידועים מי היתה סרח, איפה היא מוזכרת ובאיזה הקשר: ואם נקבע שהיא היתה -לי המאמר — במידה רבה פרחה מזרחית, ועוד נוסף לכל פרסיהה ז |
| המסורת אודות שרח אם כן יסודה אינו באמונה עממית אלא תחילתה רציונאלית והיא נבעה מתוך הצורך ליישר הידורים בכתוב | נסיך טקשון Taksony, 955 - 970 הזמין מתיישבים כזרים - יהודים אל הממלכה |
|---|---|
| כנראה היה לה תפקיד חשוב שכדי למלא אותו היא היתה חייבת לשבת במרכז הארץ, במקום שבו כל ישראל יוכלו לעלות אליה | סיפור זה מופיע בספר הישר כשהוא מנותק מהקשרו הפרשני ויש בו משום נופך עממי בציון גילה של שרח בעת בואה לבית יעקב |
יש מבין יהודי איספהאן הטוענים שראוה בתקופות מאוחריות יותר שכן שבה והתגלתה חליפות.