| בפרט אין גם משקלים סדירים ל, וסדירות כזו התפתחה רק בלשון חז"ל | סיומת הנקבה המלעילית כמעט תמיד בסגול, כגון מִבְ רֶשֶׁת, אוֹ כֶלֶת |
|---|---|
| שמות סימני הניקוד לפי הדעה המקובלת רוב שמות סימני הניקוד רומזים לדרך שבה נֶהֱגות התנועות שהסימנים הללו מציינים | בתנועת a, למשל, הלשון נמוכה, ואילו בתנועה i הלשון נמצאת בגובה הרב ביותר שלה בתוך הפה |
ועוד כדאי לזכור את הסימנים האלה: — אם התנועה o משתנה לתנועת u — כמעט תמיד במילת היסוד יש חולם חסר ובנטייה יש קיבוץ שאחריו דגש: כָּ חֹל כְּ חֻלָּה, חֹל חֻלִּין, לְ אֹם לְ אֻמִּים.
8| כך אפשר בקלות לראות אם יש דלקת בגרון | |
|---|---|
| למשל: יִקַּח יִקְּחוּ, עִוֵּר עִוְּרִים, מַסָּע מַסְּעֵי־, כִּסֵּא כִּסְּאוֹ ומכאן: כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם , זְמַן זְמַנִּי זְמַנְּכֶם, אֵשׁ אִשָּׁם אִשְּׁכֶם, חֹק חֻקּוֹ חֻקְּכֶם, עַכָּבִישׁ עַכְּבִישׁ־ עַכְּבִישִׁים, לְבַד לְבַדִּי לְבַדְּכֶם, שֶׁל שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ | עם זאת במקרים רבים אפשר להסתייע בצורת היסוד של המילה: שווא נע נוצר מהיחטפות — הפיכה של תנועה לחצי תנועה בעקבות התרחקות מן הטעם |