| ואפילו אם יש לו בת גדולה, עליו המצווה להדליק את הנרות, מפני שהוא בעל הבית | למעשה, מחמת הספק אין לברך על ניאון, אבל על נורת להט אפשר לברך, וכפי שכתבתי בהלכה ו' לעניין הדלקה במלון |
|---|---|
| נרות לכבוד היום בבית הכנסת כבר בזמן התנאים היה נהוג בכל המקומות בארץ ישראל, להדליק נרות בלילי יום-הכיפורים בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות לתפילה ולשירות ותשבחות | קיצור שלחן ערוך סי' קל"א, י"ד, ערוך השולחן, או"ח סי' תרי, ה' |
ג - במה מדליקים וכמה נרות בפרק השני שבמסכת שבת ישנו דיון רחב בשאלה: "במה מדליקין ובמה אין מדליקין".
| ובקשר עם הנר הזה, כנראה, אומר הרמ"א שו"ע או"ח, ת"רי, ד' : "מי שכבה נרו ביום כיפור יחזור וידליקנו במוצאי יו"כ ואל יכבנו עוד אלא יניחנו לדלוק עד גמירא, וגם יקבל עליו, שכל ימיו לא יכבה במוצאי יו"כ נרו, לא הוא ולא אחר, כך נמצא במנהגים ישנים" עיין לזה ערוך השולחן, או"ח תר"י ז' | אמנם ברוב בתי המלון אוסרים על האורחות להדליק נרות בחדרים מחשש שריפה, וכדי לאפשר לאורחות להדליק נרות, מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים |
|---|---|
| כדי להבדיל ביניהם היה אחד גדול נר החיים ואחד קטן נר נשמה | יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא |