שלמה ניצן. שלמה ניצן (שחקן)

בַּכְּפָר לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים הַקְּטַנִּים

בְּאוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים הִתְגֹּורְרוּ הַמִּתְנַחֲלִים הַלְּבָנִים בְּיִשּׁוּבִים קְטַנִּים, בְּשׁוּלֵי הַיְּעָרוֹת הַגְּדוֹלִים וּלְאֹרֶךְ הַנְּהָרוֹת

אָמַרְתִּי לוֹ, לַכֹּמֶר בֵּיין, כִּי צֶפַע הוּא מְגַדֵּל לוֹ בְּחֵיקוֹ! מֶרִי הַקְּטַנָּה הִטְמִינָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּסִנָּרָהּ שֶׁל הַיְשִׁישָׁה וּרְאוּבֵן בֶּן־הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה תָּפַס אֶת קַשְׁתּוֹ וְחִצָּיו, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהָגֵן עַל אֲחוֹתוֹ

הַשְּׁכֵנִים וּבֶקִי הַיְשִׁישָׁה הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ דּוּמָם וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם

אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן

על רקע סיפור משפחה רחב ובו יחסי בנים אבות מאוד מורכבים.

שלמה ניצן (שחקן): בנו הוא ה, ה ומנהל התיאטרון
שלמה ניצן (שחקן): רְאוּבֵן בִּקֵּשׁ לָצוּד אַיִל וּלְקַחְתּוֹ עִמָּהֶם, כְּדֵי שֶׁהָרָעָב לֹא יָצִיק לָהֶם בַּדֶּרֶךְ
אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן: מֵחֲמַת רַגְלוֹ הַחוֹלָה, כִּמְעַט וְלֹא יָכוֹל הָיָה לָנוּעַ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים

שׁוּב אֵין בֵּיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת לְךָ מִקְלָט

ב שירת כ, וערך ספריית ספרי כיס לחיילים

שלמה ניצן נפטר בשנת ב, בן 85 במותו

הַיְּעָרוֹת הֶאֱכִילוּהוּ, הַמַּעְיָנוֹת הִשְׁקוּהוּ מַיִם

שלמה ניצן (שחקן)

לֵךְ, אוּנַוַנְדָה, לֹא טוֹב בִּשְׁבִילְךָ לִהְיוֹת בָּעֲיָרָה הַזֹּאת.

אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן: ג בֵּינְתַיִם הוֹלִיכוּ הָאִינְדִיאָנִים אֶת רְאוּבֵן וְאֶת מֶרִי עִמָּהֶם
אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן: כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה בִּלּוּ הַשְּׁלשָׁה לְיַד הַמְּדוּרָה וּלְעֵת בֹּקֶר פָּקְחָה מֶרִי אֶת עֵינֶיהָ וְחִיְּכָה אֶל אָחִיהָ וְאֶל אוּנַוַנְדָה: הִיא נִצְּלָה! לְאַחַר שֶׁהִשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ וְרוּחוֹ שָׁקְטָה מְעַט, סִפֵּר הַנַּעַר כֵּיצַד בְּנֵי־שֵׁבֶט עוֹיֵן לְקָחוּהוּ בַּשֶּׁבִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלּוֹ
אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן: מִשֶּׁבּוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב וְהָרָעָב הֵצִיק לְמֶרִי מְאֹד, קָטַף רְאוּבֵן מִינֵי גַּרְגְּרִים שֶׁצָּמְחוּ שָׁם וְנָתַן לָהּ לֶאֱכוֹל

יְשִׁישָׁה שְׁכֵנָה אַחַת, בֶּקִי שְׁמָהּ, עָבְרָה לָגוּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר בֵּיין, כְּדֵי לְנַהֵל אֶת מֶשֶׁק בֵּיתוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל יְלָדָיו

מֵרֹב בֶּהָלָה נִשְׁמְטָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדָיו וּקְרִיאַת אֵימִים נִתְמַלְּטָה מִפִּיו

הוֹשֵׁב אֶת מֶרִי לְיַד הָאֵשׁ שֶׁיֵּחַם לָהּ

כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים הִתְנַהֲגוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, אוֹ שֶׁלֹא רָצוּ לֶאֱכוֹל, הָיְתָה גּוֹעֶרֶת בָּהֶם וּמְאַיֶּמֶת: — אִם לֹא תִּתְנַהֲגוּ יָפֶה, יָבוֹאוּ הָאִינְדִיאָנִים וְיַחַטְפוּ אֶתְכֶם! הוא נקבר בבית העלמין ירקון

שלמה ניצן (סופר)

זְכֹר: אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי, לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי.

שלמה ניצן (סופר)
שלמה ניצן (סופר): לְפֶתַע שָׁמַע רִשְׁרוּשׁ וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב אֶת פָּנָיו, רָאָה אֶת אוּנַוַנְדָה גּוֹלֵשׁ בִּמְהִירוּת מֵאַחַד הָעֵצִים וְאֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו לְאוֹת כִּי יִשְׁתֹּק
אוּנַוַנְדָה / שלמה ניצן: הוּא לִמֵּד אוֹתָהּ לְהַתְקִין נַעֲלַיִם אִינְדִיאָנִיוֹת מֵעוֹרָן שֶׁל חַיּוֹת, חֲגוֹרוֹת מִקְלִפּוֹת וְקוֹנְכִיוֹת, וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים