בשנת 1869, סידרו את היסודות בשורות אופקיות זו מעל זו, לפי מסה אטומית עולה, כל שיסודות בעלי תכונות דומות יסתדרו בעמודות נפרדות | לעשות סביב היסודות הסינתטיים קו-מקווקו או איך שלא כותבים את זה ולשנות את הצבע של המספר הסידורי שלהם לשחור,כחול וירוק שהם מהווים את 3 מצבי הצבירה |
---|---|
הוא עשה את הצעד הראשון וסיווג חומרים לכאלה שהם יסודות ולכאלה שהם לא | לכן 'משקל אטומי' סימל משהו פשוט יותר- המשקל של יחידה כלשהי של יסוד ביחס למשקל של אותה יחידה של מימן |
בכל טור נמצאים יסודות בעלי מבנה אלקטרוני דומה, כלומר מבנה דומה של אלקטרונים ברמה החיצונית של האטום, ולכן תכונותיהם הפיזיקליות והכימיות דומות.
17כל שורה בטבלה מתאימה לקליפה של האלקטרונים | לא קשה לשים לב לכך שלחומרים מסויימים יש תכונות דומות: נתרן ואשלגן הם כה דומים, עד שניתן להחליף אחד מהם במשנהו — ובלוטות הטעם כמעט לא יבחינו בהבדל, כמו ב"מלח דל-נתרן" |
---|---|
הטבלה המחזורית לא חייבת להיגמר ביסוד מספר 118 | מספר המחזור מעיד על מספר קליפות האלקטרונים סביב כל גרעין אטום בשורה |
למשל, אורניום עם מספר מסה 238 92 פרוטונים ו 146 ניטרונים יכול לאבד שני פרוטונים ושני ניטרונים ולהפוך ליסוד תוריום 90 פרוטונים.
15