| אולם, עוד בחמישי בבוקר הפכו לזמינים הסרטים הקצרים של הפסטיבל השנה | יש בהצעה הזו משהו מפתה מאוד סקס עם שני צעירים לוהטים אך גם ממד אמיתי של אימה — שמתכתב עם סרטי האימה הנסיוניים שמביים תומר |
|---|---|
| בחצי שעה בלבד ומבלי שהדבר מורגש תחילה, הסרט חושף מעט פרטים על הרקע של הגיבור ועוד פרטים על מצבו הנפשי, תוך שימוש חכם במיזנסצנה שרוב הזמן נראה אקראי אך מוביל לסיום המשלב אזכור לדברים שונים בסרט, ומחווה ליצירת אמנות מוכרת | כולל שוט מסוג "איך בדיוק הם עשו את זה? מרגע זה והלאה תומר ומייקל מוצאים את עצמם בשני צדי המתרס לגבי כל דבר כמעט: דייטינג, מונוגמיה, אהבה, מריחואנה ו- MDMA, וגם בעניין אחת השאלות שמעסיקות הרבה מבני הקהילה הגאה — הורות |
| את הצפייה אפשר היה להתחיל עם סרט הפתיחה, " סאבלט" של הבמאי איתן פוקס, ויחד עמו גם נפתחה לצפייה כל התכניה הבינלאומית של הפסטיבל, אשר על חלקה כתבנו כבר ועל חלקה נכתוב כאן בעתיד | הוא משתמש בכלים הנראים סטריליים כמו צבע לבן וחיפוש במחשב אך יוצר דרכם דיוקן חי ונושם, הכולל הרבה כאב על האובדן אך גם בנייה מחדש של קשר בין דורי במשפחה |
|---|---|
| הסרט אולי גלוי יותר בנרטיב שלו מאחרים, אך לא נופל מאף אחד מהם בכושר ההמצאה | המפגש הבין דורי הטעון בין הסטודנט הצעיר שאוהב סרטי אימה, לעיתונאי הוותיק שמעדיף מחזות זמר עם סוף טוב, מחזירות למייקל את האמונה בחיים |
הצילומים מתחלפים בהמון האנושי הנרגש: מתגייסים ובני משפחה הופכים את הרחבה הקטנה לצפופה ולעתים כאוטית, כאשר פספוס שם המופיע על הצג יכול להיות גורלי.