במקרה אחר שמעתי סברא מעניינת לחלק בין היושב שבעה על ההורה הראשון שנפטר דאז אין לומר ולא תוסיפו, כי הרי דרכו של עולם ששני ההורים נפטרים בחיי בניהם, ואם אכן יתקיים בבן דלא יוסיף לדאבה, בהכרח דיסתלק קודם ההורה השני דעדיין בחיים | מותר לנחם אבלים בשבת באופן שיאמר שם דברי עידוד ודברי תורה |
---|---|
הרמב"ם מציין באופן מעניין שהמצווה היא "גמילות חסד עם החיים ועם המתים" — ומשום כן חידש כי "נחמת אבלים קודמת לביקור חולים", מפני שיש בו רק טובת החי, ולא טובת המת | כם הח"ס כותב בשום מקום שבעת אשר לומד הלכות שבת יש שרפות בעיר - ויש בזה אריכות גדולה לא נראה מן הראוי למנוע ת"ת מפני כל מיני סיפורים |
לא עם רעק"א אלא עם ה"חתם סופר" | משום שאין האבל בשלום עם עצמו |
---|---|
כמובן, יפה מאוד להגיע ולשתף במחשבות מנחמות וברעיונות חכמים באמת | ומשום מה רוב מלקטים אחרונים בחרו להתעלם מעניין זה ותפסו כדבר פשוט שהתפילה לפני התיבה מוציא את הנשמה מגיהינום ולא מספיק קדיש יתום וברכו |
אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה, יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע, וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם, ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת.
למרות שהוראת פתיחת השיחה ברורה בש"ס ופוסקים, נראה שרבים לא נהגו כן, אלא פותחים בשיחה גם כאשר האבל יושב בשקט | |
---|---|
ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון נ"י ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ | אמנם יש במצווה קיום כללי של "ואהבת לרעך כמוך" כפי שהרמב"ם ממשיך לבאר , החיוב הספציפי הוא מדרבנן |