אריק וייס. רוני בר ואריק וייס יוצרים יחד: לא הדתה

בודדים יזהו כי מדובר בבן דמותו של האמן אריק וייס, שעבודות נוספות שלו תלויות על קירות המקום, משחקות על קו התפר שבין חוקי התנועה וחוקי ההלכה: שלט כחול עם הכיתוב Hashem 1 בפרפראזה על כביש 1 המוביל מתל אביב לביתו בהתנחלות כפר אדומים שבצפון מדבר יהודה; המילה PARVE התלויה באותיות אדומות על הקיר; תמרור עצור שאצבעות כף היד מחולקות כמו בברכת כוהנים, כאשר הזרת צמודה לקמיצה והאמה לאצבע; וחמסה מוזהבת וגדולה המפנה אצבע משולשת וייס: "בגיל 48 החלטתי להוריד את הכיפה לתקופה, לא יכולתי לסבול את החיצוניות הדתית כי הרגשתי שאנחנו כבר 'משחקים' את החיצוניות
שנה לאחר מכן החל לעבוד בערוץ 10 כחבר מערכת "" בהנחיית , שם חשף שורה של פרשיות אנשים יכולים להסתכל על זה מהצד ולומר 'הדתה'

אריק וייס

אני לא מכירה את העולם שלו, והוא מצליח להביא את העולם הדתי מזווית אחרת.

אריק וייס מקלאז׳ את ההיסטוריה שלנו בסדרות דוקו
אבל זו לא הדתה — אלוהים לא שייך רק לדתיים
רוני בר ואריק וייס יוצרים יחד: לא הדתה
מבחינתי מה שקרה לשרון היה סוג של שינוי טקטוני, אישיות כמו שרון — ע״מ שתשנה את זווית הראייה צריך שיקרה משהו מאוד קיצוני — שינויים טקטונים — שינויים שלוקחים שנים ולאחר מכן יש התפרצות
אריק וייס מקלאז׳ את ההיסטוריה שלנו בסדרות דוקו
בעבודותיו המתפרשות על מגוון מדיות — פיסול, צילום, הדפס ועיצוב הוא עושה שימוש באלמנטים רעיוניים יהודיים מתקופות שונות, כמו פסוקים, אמרות, מנהגים וטקסים, שוזר אותם לכדי חפצים עכשוויים וכך מטעינם במשמעויות חדשות
לאחר רצח יצחק רבין באמצע שנות ה-90, הוא יצר את הלוגו של קמפיין "צו פיוס" ולפני 11 שנה פנה לאמנות אתה לא צריך להיות דתי כדי להתחבר לזה
מלבד המספר על היד ששב וחוזר בעבודתו, הוא יצר את הלוגו JU שנקרא כמו ג'ו, ג'ואיש, יהודי בסטודיו שצמוד לביתו המשקיף על מדבר יהודה, הוא מטפל בנושאים נפיצים כמו שואה, דת, מיניות וגבולות פוליטיים

רוני בר ואריק וייס יוצרים יחד: לא הדתה

מסקנטייפים, רצועות, סבונים הם חלק מאותם חומרים יום יומים שוליים שמקבלים ערך מחדש ביציקת תוכן לצורניות שלהם.

25
אושוויץ־טייפ / FATHER A8735
הצורה והתוכן משתלבים זה בזה לא פעם ליצירת דימוי דואלי עם מסרים חדים
רוני בר ואריק וייס יוצרים יחד: לא הדתה
כשחזר לארץ עסק במושן ושילב יצירת אמנות לצד העיסוק המסחרי, ״באמנות התהליכים הרבה יותר ארוכים ואין אפשרות של העתקה
אריק וייס
אבא שלי, מאיר צבי וייס, עבר כנער צעיר את אושוויץ עם המספר הזה על ידו