| כלומר, אם שכח אדם להתפלל תפילת ערבית, אליו להתפלל תפילת שחרית נוספת כתשלומים על התפילה שהפסיד | בקהילות אשכנז המערבי הנ"ל, אומרים שלשת פסוקים אלו בלי "לשם יחוד" , כל אחד שלש פעמים, אחרי מזמור "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" ולפני הקדיש; אחרי הקדיש אומרים "והוא רחום" ואומרים שוב פעם את פסוק "ה' הושיעה" |
|---|---|
| כך כתב גם בשו"ת הרשב"א ח"א, סי' קפג שאין חזרת הש"ץ בתפילת ערבית משום שאין שליח הציבור חוזר את תפילתו אלא כדי להוציא את מי שאינו בקי, וכיון שכן למה יחזיר תפילת ערבית, שאינה אלא רשות | לאחר הקדיש, אומר החזן שוב |
רוב עדות המזרח מתחילות ב"לשם יחוד", ושלושה פסוקים "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה".
30| הקורא את קריאת שמע, צריך להשמיע לאוזניו את המילים שהוא מבטא בשפתיו | וכדי להוסיף את זמן ר' יוסי צריך להוסיף עוד זמן מועט, נמצא לפי זה שני שיעורים לצאת הכוכבים: 14 דקות או 19 דקות |
|---|---|
| תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים זמן קריאת שמע של לילה הוא "בשכבך" - בזמן שאנשים שוכבים על מיטתם | אבל חכמים עשו סייג לדבר, וקבעו את זמנה עד חצות הלילה, כדי שלא ידחה אדם את קריאת שמע ולבסוף ישקע בשינה ויפסידנה |
כן כתב ה'פרי מגדים' פתיחה להל' תפילה בנוגע לנשים — גם אם נשים חייבות להתפלל יותר מתפילה אחת ביום, עדיין פטורות הן מלהתפלל תפילת ערבית, משום דתפילת ערבית רשות.
22| ועל מקרה כזה אמרו שהלכה כרבן גמליאל ואולי זו היא דעת רבן גמליאל עצמו | בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ בְּרוֹב עֹז וְשָׁלוֹם |
|---|---|
| בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה | והוסיף: "ומצד הדין אינו חייב להסמיך ק"ש וברכותיה מיד אחר השמונה עשרה של מעריב, אלא שלכתחילה ראוי לאומרו מיד אחר מעריב משום זריזין מקדימין וכו', ועוד שמא ישכח לאומרו" |
הברכה כוללת את הקטעים: "אתה קדשת", פרשת "" בנוסח תימן אומרים רק את הפסוק האחרון שלה; המקורי, חסר פסקה זו באמצע התפילה, ונאמרת רק אחרי התפילה.