| © אתר "נס ציונה נט " מצאתם טעות או יש לכם הערה על תמונות כתבו לדוא"ל או בווטסאפ למספר 0515301717 יש לכם אייטם מעניין? מקורות: ברמ"א בסי' תצד סעיף ג' הביא את המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות, ורבים נהגו לעשות סעודה חלבית בליל שבועות, וכך נהג הגר"י קנייבסקי כמובא בארחות רבינו ח"ב עמוד תצ"ד, ואת מצוות השמחה ביום טוב קיים בשתיית יין, אמנם בדרכי תשובה יו"ד סי' פ"ט ס"ק י"ט קרא לנוהגים כן מתחכמים כיון שיש חיוב אכילת בשר גם בלילה, ור' גם במועדים וזמנים ח"ז עמוד קי"ד שהפריך מנהג זה, אך כיום שיש שמחה גם בדגים ושותה יין אפשר לקיים מנהג זה, וראה עוד מה שהובא בענין זה | ולכן כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג |
|---|---|
| חזרת הש"ץ של שחרית : לפי מנהג אשכנז, כמו ברוב ימים טובים, אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ של שחרית |
| שכרה של העובדת הוא 30 ש"ח לשעה ביום רגיל | ויש קצת קהילות שנוהגות לפי מנהג אשכנז הישן ואומרים תחנון, עיין , עמ' 25 ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון |
|---|---|
| אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הרי שכל עוד לא חלפו 36 שעות מאז הפקת עבודתו בערב החג בשעה 13:00 הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג | שו"ע אזה"ז אולי משמע משהאיר היום כתוב בשו"ע אדה"ז סימן תצ"ג סעיף ה: ל"ג ימים יש אומרים מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר |
גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.
4