| בפסיקתא רבתי ט"ז אמרו כשאמר ה' למשה ועשו לי וגו' נבהל משה ואמר לפניו הלא השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו וגו' עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא לא כמו שאתה סובר אלא כ' קרשים וכו' עד כאן | מה לעשות שהוא כל כך נכון |
|---|---|
| וטעם הראיה ולא הספיק בדיבור, אבאר בעזרת השם בסמוך: ודרך זה נעלה להבין דבריהם ז"ל ברכות נ"ה א שאמרו בפסוק לקמן ל"ח כ"ב ובצלאל וגו' עשה את כל אשר צוה אפילו דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו וכו' משה צוה לבצלאל לעשות כלים תחילה ואחר כך משכן אמר לו בצלאל מנהג העולם לעשות תחילה בית וכו' אמר לו כך שמעתי מפי הקדוש ברוך הוא בצל אל היית כי בודאי כך צוה לי הקדוש ברוך הוא וכו' עד כאן | השורש א־מ־ר א הוא שורש מ |
ואולי שירצה על דרך אומרם ז"ל שקלים פ"א מ"ג ממשכנין על השקלים, ואמרו ז"ל תנחומא כי ג' תרומות שנו כאן ב' מהם שקלים בקע לגלגולת אחת לאדנים ואחת לקרבנות צבור והג' נדבת המשכן עד כאן.
20| לאמר לאמר זהר: מהו לאמר, ומשיב לאמר פירושו לומר ולהכריז בכל לשון שהקב"ה דבר עם אברהם , שלא יהיה עוד בהעלם, ולא בלשון אחר שהוא תרגום, אלא בלשון שהכל מדברים בה, שיוכלו לספר זה לזה | שם לא יב רמב"ן: אמרו המפרשים כי מלת לאמר בכל התורה לאמר לישראל, והטעם שיאמר השם למשה אמור לישראל דברי אלה, ובכאן לאמר אל פרעה, והכתוב שאמר אמש אמר אלי לאמר, איננו בא על נכון בפירוש הזה, וכן במקומות רבות שיכפול וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, וכן ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' |
בהקומץ רבה שם תנן שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה נרותיה מעכבין זה את זה מאי טעמא הויה כתיב בהו עד כאן.
4| בא הקדמה רבי שמעון בן יוחאי אומר, כל מקום שהוא אומר לאמר ואמרת אליהם, הרי זה לדורות, וכל מקום שאינו אומר לאמר ואמרת אליהם, הרי זה לשעה | או ירצה סוד היסוד חי העולמים הוא רמז האמה ועטרת היסוד הוא בחינת חצי האמה, נמצאת אומר כי כל קרש יש בו רמז עשרה שישנם בכל ספירה ויש בהם רמז צדיק וצדק מיוחדים ברוחב, מנין הקרשים מ"ח, והוא סוד ישעי' נ"ד ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך, האדנים שמם יגיד ומעשיהם יצדיק בחינתם כי הם בחינת השכינה אשר תתכנה בשם אדנ"י ואשר תקבל היסוד בתוכה ומספרם מאה והוא סוד הקטן למאה גם היא העשירי למדריגות וכוללת כל העשיריות הרי מאה: ל והקמות את המשכן |
|---|---|
| עוד קשה שכל הכתוב מיותר כי מאומרו מב' קצות הכפורת מובן הוא שכרוב אחד מקצה וגו' | או לא היה צריך לומר לאמר ויספיק באומרו דבר אל בני ישראל |