שקיעת החמה ירושלים. תכונת השמים פרק נ'

ישנה מחלוקת תנאים אם זמן זה מ או מדרבנן, ואם הוא מדאורייתא חייבים גם לאכול את האפיקומן עד חצות, אבל אם הוא רק מדרבנן לא גזרו באפיקומן מסיבה זו, השבת חלה החל משקיעת החמה של יום שישי כולל זמן בין השמשות המסופק ועד של יום השבת
שאז על פי ההלכה עוברים מהיום ללילה ומתחיל היום הבא, יום ראשון קבלת תוסת שבת צריכה להיות על ידי שיוציא בפירוש בשפתיו שמקבל עליו תוספת שבת, או שיאמר "מזמור שיר ליום השבת"

זמני היום

שעה זו קרובה בערכה עד כדי שניות ספורות לשעה שבה חל באותה היממה חצות הלילה.

18
תוספת שבת בירושלים; חובה להקפיד?
המקור בפסוקים לכך הוא: לשיטת מהפסוק:"ויקרא אלוהים לאור יום", ומפרש רבא שאור הוא במשמעות פעולה, כלומר מהזמן שמתחיל להאיר
תכונת השמים פרק נ'
ומכיוון שמנהג כל ישראל בזמנינו כשיטת הגאונים לעניין זמן בין השמשות, ראוי להחמיר שתהיה קבלת שבת קודם שקיעת החמה לשיטת הגאונים
לוח שנה עברי
זהו מנהג על פי ה, המיוסד על זמן ראיית הכוכבים בפועל שהוא 30—40 דקות לאחר השקיעה
ברם, יש פוסקים אחרים הנוקטים כשיטת "המגן אברהם" גם לגבי שאר זמני היום נ וכל מה שאמרנו בתיקון הזמן האמיתי רצונינו כאשר נתחיל חשבון היום כאשר היה השמש עומדת באופן חצי היום כי הזמן הזה הוא שוה בכל המדינות ובכל האופקים ושוה לאופק השוה אבל כאשר ניישר החשבון במדינות הנוטות לצפון ונתחיל מנין שעות היום מעת השקיעה אמיתית רצוני לומר בהיות גוף השמש באופק המערבי יהיה מלבד השני שנוים הנזכרים עוד שנוי אחר הבא מצד איחור וקדימת השקיעה אמיתית והאמצעי והשנוי הזה משתנה בפחות ויתר כפי שנוי האופקים
יש המחמירים לשיטת רבינו תם לחכות 90 או אפילו 120 דקות לפי המחלוקת על שיעור לדעת רוב הפוסקים, הזמן המוקדם ביותר לקבלת תוספת שבת הוא , אך לפני כן לא ניתן לקבל את השבת

תוספת שבת

ולכן כתב ה "ומי שמחמיר על עצמו ופורש עצמו ממלאכה חצי שעה או עכ"פ שליש שעה קודם שקיעה אשרי לו דהוא יוצא בזה ידי שיטת כל הראשונים".

זמני היום בהלכה
זהו הספר ההלכתי הראשון שיצא בענייני חישוב זמנים
תכונת השמים פרק נ'
ויש מהראשונים שסוברים שדין תוספת שבת ויום הכיפורים וימים טובים אינו אלא מדרבנן, והסמיכוהו חכמים על הפסוק
לוח זמני היום
לעומת זאת, ראשונים אחרים פסקו להלכה חיוב לתוספת שבת ויום טוב, בנוסף לדין תוספת יום כיפור
ספר זה נחשב לספר היסוד בסוגיא, והפוסקים מסתמכים עליו כי כאשר יהיה השמש בראש טלה או בראש מאזנים לא יהיה שנוי אחר מלבד הנזכרים כי אז יהיה בכל המדינות השקיעה האמיתית שוה לשקיעת האמצעי דהיינו ששה שעות אחר חצות היום שלפניו כמו שהוא באופק השוה כמו שהתבאר בסימן ל"ב ואולם כאשר תהיה השמש בשאר המזלות ישתנו הימים והלילות כמו שבארנו בסימן הנזכר ולפיכך תהיה השקיעה האמיתית פעם מוקדם ופעם מאוחר לשקיעת האמצעי והנה עת שקיעת האמצעי היא הזמן אשר אתה מונה בכל יום ויום ששה שעות אחר חצות היום שלפניו כמו שהיה באמת השקיעה האמיתית באותו רגע כאשר השמש עומדת בראש טלה ומאזנים כנזכר וזהו הזמן הנקרא תחלת הלילה הנזכרת בכל מקום וכן לענין חשבון העיבור יהיה התחלת הלילה מרגע הזאת אבל עת ושקיעה האמיתית אינו שוה בכל לעת שקיעת האמצעי כי עת שקיעת האמיתי היא הרגע אשר תעמוד השמש באופק המערב ולאו כל הימים שוים בזה ולפיכך יהיה בין הימים האמצעיים ובין הימים האמיתיים כאשר נתחיל חשבון הימים מעת השקיעה שלשה הבדלים
לחלק מהשיטות היא מהתורה מצוותה רק ביום בפוסקים נחלקו האם מתייחסים לגובהו של האדם — האם הוא במישור או על הר כשהאדם גבוה יותר הוא רואה את השקיעה מאוחר יותר , והאם מתייחסים לגובהו של האופק כשהאופק גבוה יותר רואים את השקיעה מוקדם יותר

תוספת שבת

לדבריה, ביום חורף בשנת נסעה משפחת שריג מ ל, כדי להביא למנוחות את הסבתא, אשר הלכה לעולמה.

תוספת שבת
חצות היום ערך מורחב — חצות היום זהו הזמן הממוצע שבין הנץ לשקיעה
לוח שנה עברי
עם זאת, המשנה כותבת לא לקיים את מצוות היום רק מ
אור וירושלים
ויש מהאחרונים שכתבו שלדעת הרמב"ם יש דין תוספת מחול על הקודש מדאורייתא גם לעניים מלאכה, בין בשבתות בין ביום הכיפורים ובין בימים טובים