| בליל שבת הקידוש פותח באמירת פרשת 'ויכולו' העוסקת בקביעת השבת במהלך , לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית המזכירה את עניין היום | הכרעת ה היא שאין לסמוך על יין אלא ב, אך לחם, ואף מיני בשיעור כזית, יכולים להיחשב כסעודה לעניין זה |
|---|---|
| דעת הרי"ף, הרמב"ם ונוספים היא שחמר מדינה פסול לקידוש בין קידוש הלילה ובין קידוש היום שנתקן דווקא על יין, ורק ל חמר מדינה כשר | אכילה קודם לקידוש אינה פוטרת מהקידוש, ואדם שטעה והתחיל את סעודת שבת קודם לקידוש, מפסיק באמצע הסעודה לקידוש |
השולחן ערוך כותב שהמנהג לקדש גם כשאין אורחים וש ישתה את היין, אך יותר טוב לא לקדש וכן מנהג ארץ ישראל, והמגן אברהם כתב שאין לבטל את המנהג.
5| וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה | ברוב הקהילות, נהוג היום לקדש קודם נטילת ידיים , ואילו בקהילות ה ו נוהגים כדעת הרמ"א ליטול ידיים, לקדש, ולאחר מכן לברך על הלחם מיד |
|---|---|
| לעומתו, ו התנגדו למנהג זה | הטור בשם ה, בהסתמך על הגמרא ב המגדירה את היין כדבר ה"סועד", פסקו כי די בשתיית כוס הקידוש כדי להחשיב את הדבר כ"סעודה" |
ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'.
| בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת | עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים |
|---|---|
| בכל שבת וחג יש שני קידושים: קידוש בליל שבת קידוש בשבת בבוקר — שנקרא "קידושא רבא" | לדעת יין זה פסול מסיבה אחרת, היות שהבישול הופך אותו למוצר אחר, ועל כן לשיטה זו גם ברכתו משתנה מ'בורא פרי הגפן' ל'' |
ובשו"ע פסק: "מקדשין על יין לבן והרמב"ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילין עליו ומנהג העולם כסברא ראשונה".
8