אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו. אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו

אך לא בזאת כוחו גדול החלטה לא נועזת במיוחד, ובכל זאת החלטתי לדווח עליה כאן
כאן: חדרי ניתוחי-גוויות הם זירה מרכזית ; אך את היתר לקח, והקצין ושכלל עד מאוד, מספרו הראשון 'דופק', סיפור פרוורים ישראלי על אנשים עקומים רגילים איצקוביץ' הפליא בספרו הקודם להחיות את חיי היהודים והרוסים בתחום-המושב בשלהי המאה ה-19 ואת רוחה ולשונה של הספרות העברית בת הזמן

אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו

עיצוב העטיפה, עם האסתטיקה העכברושית מוטת תרבות-הפופ של הגרפיטי, מרמז לקורא, שלא בצדק, על היעדר חשש מפני הזול.

אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו
ספרו החדש של איצקוביץ' ראוי להיקרא ולהיזכר מפני שהוא אורג באורח מענג ומפתיע-תדיר דמויות וסיפורים, זמנים ונקודות מבט; מפני שהוא ממציא בלי הרף טכניקות סיפור שלא שוערו; מפני שטמועות בו, בתמהיל גבוה, תובנות לא טריוויאליות בכלל על המוות והחיים, על הרגש ועל הגשר שבין נפש לנפש הנבדלת ממנה; מפני שאיצקוביץ' מצייר בו בקווים סאטיריים את מה שכנראה שנוא עליו בישראל כאיש שמאל, אך גם, בקווים עוקצניים לא פחות, את המגוחך והעלוב והכוזב שבתוך מחנהו שלו; מפני שמתחת לברק העלילתי שלו, ולהתמכרות שלו לאימה ולפינות המסריחות של החיים, הוא מעמיד כנושא-סמוי מרכזי, מטאפורי במידות משתנות, את הגוף-שנתרוקן-מנפש; ומפני שרגליהן של כל העלילות הנפתלות בו טבולות במים עמוקים של תהום אחת, תהום הגעגוע לאם נפקדת או לא מתפקדת — ותהום אל תהום קוראת לקול צינוריו העלילתיים המהוקצעים של איצקוביץ'
אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו
בשורת-האביב שהביא איצקוביץ' בספר ההוא התחלפה הפעם במעין בשורת-סתיו
עד כאן, לא יכול יותר
לפני כחודש קראתי בקורת שמטרתה לקדם מכירה של הספר " אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" של יניב איצקוביץ
במשך השבוע האחרון אני מתאבק עם הספר הזה, ולא מסיבות אהובות עליי חילופי התודעות המספרות, גוף ראשון, מספר כל יודע אף הם שייכים לתחבולה ספרותית, שלטעמי מוצתה והוצגה טוב יותר
אכן, תרבות הרחוב לא זרה לו לא פחות מכך, עצם המחווה שלו לדור הפריצה הגדולה של ספרות העברית והיידיש הייתה מחזה מרנין

עד כאן, לא יכול יותר

.

29
עד כאן, לא יכול יותר
זה מתחיל בכותרת הספר המסורבלת שלא לצורך, הסתמית למשמע אוזן, הקשורה לתוכן הספר רק באופן מתחכם זהו משפט הנאמר בספר פעמים אחדות, על כך שאת בור-השומן של העיר שבה שוכנת אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית לא עוזבים — אף שכל מי שהדבר נאמר עליו עזב ובא לחיות את החיים הקשוחים של ישראל
עד כאן, לא יכול יותר
אכן, חלקים נכבדים מהספר מתנהלים בקומת המרתף של בית החולים, של החברה או של הנפש
אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו
כתר, 2020 405 עמ' אחרי 'תיקון אחר חצות' המעולה, רומאן עב-כרס חדש של יניב איצקוביץ' הוא, בעצם צאתו, בחזקת בשׂוֹרה