| וכדברי רש"י: " הנצו הרמונים - גדלו כל צרכן, וכבר הנץ גדל סביבותיו, כעין שומר שיש לאגוזים קטנים" , | עונת הנטיעה של הייחורים היא בינואר עד פברואר, בחודשי התרדמה רצוי באדמה מחלחלת ומנוקזת היטב או לחלופין על גְּדוּדִיּוֹת תלוליות |
|---|---|
| בתיאור נחלות ב נזכרות ערים בשם "רִמּוֹן" בנחלת בדרום , , ובנחלת בצפון שם, , ו"גַת-רִמּוֹן" בנחלת ב שם, | ניתן גם לבצע "קשירה" של הגרגרים השלמים עם מים ו |
| כמו כן, נזקפת לזכותו עמידתו בתנאי קרקע שונים וקיצוניים, קרקעות כבדות וחוליות, קרקעות חומציות ובסיסיות, ובתנאי מזג אוויר קיצוניים, מאקלים סובטרופי, טרופי 2 עד 3 מעלות מקו המשווה בתנאים של גשמי מונסון דרום הודו וסין ובאזורים בהם הטמפרטורות נמוכות מאוד בתקופת התרדמת | זחלים של עש "שיח הרימון" נוברים ומכרסמים בבסיס הענפים ומייבשים אותם ואף נוברים בצוואר הגזע ופוגעים בעץ כולו, חיפושית "אפטה גדולה" נוברת מחילות בגזע ובענפים ופוגעת בהם |
|---|---|
| נקבת פרפר היום כחליל הרימון מטילה ביצים בודדות על על פירות הרימון | ההתמיינות של רקמות אלו לתאי מוהל מתחילה מיד עם ההפריה, אבל רק בשלבים מאוחרים יותר היא מתמלאת במוהל |
הנביא חגיי אומר: " שִׂימוּ-נָא לְבַבְכֶם, מִן-הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה; מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר-יֻסַּד הֵיכַל-יְהוָה - שִׂימוּ לְבַבְכֶם.
5| הרימון היה בעל חשיבות כלכלית פחותה מבין שבעת המינים | מעיל זה נזכר בשירו של "ואַת יונה" - "וְרִמּוֹנֵי מְעִילַיִךְ זְהוּבוֹת, אֲשֶׁר יִדְמוּ מְעִילֵי אַהֲרֹנִים" |
|---|---|
| פני העם אינם אל העבר כאבותיהם אשר זכרו " אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" במצרים במדבר י״א: ה׳ , פניהם אל העתיד אל " אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" דברים ח׳:ח׳ | המועד הטוב ביותר הוא בסוף עונת התרדמה, לפני הלבלוב |