| כל התפילות לכל הישועות בכל הנושאים שבעולם, תשקיעו כל יום 15 דקות קריאה ב | כל מיני המאפה שאינם 'פת', ויש בהם תערובת של קמח מחמשת מיני דגן חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון , מברכים עליהם 'בורא מיני מזונות' |
|---|---|
| והנה בסימן כ"ה ס"ט הובאו שתי הדעות בענין ברכות התפילין ובהגר"א תמה איך יאמר שני פעמים וציונו על מצוה אחת עי"ש, ולכאורה מצינו שני ברכות על מצוה אחת דהיינו ברכות התורה ובשלמא לשיטת הבית יוסף לק"מ דאין אלו ברכות המצוה אבל לשיטת הגר"א דגם ברכת התורה הם ברכת המצוות לכאורה תברי לגזיזי', אך באמת לק"מ דמכל מקום אינו אומר פעמים וציונו והגר"א הדגיש בלשונו איך יאמר פעמים וציונו על מצוה אחת, דהלא ברור דאף אם מן התורה הוי ברכת התורה כברכת המצוות מכל מקום נוסח הברכות ברור דברכה ראשונה כברכת המצוה היא והשניה ברכת השבח היא ולק"מ | נטילת האתרוג שלא כדרך גידולו, ברכה והפיכת האתרוג; ג |
| מה מהותו של דין זה? נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה | המשנה אומרת כי יש להטביל את הירק פעמיים - פעם אחת לכרפס ופעם אחת למרור - והגמרא מבינה כדבר פשוט שכך הדין גם אם מדובר באותו ירק |
|---|---|
| על דעה זו תוהה רב חסדא: "לאחר שמילא כריסו הימנו חוזר ומברך עליה?! ה הנה נשאלתי ע"י גדול אחד איך מותר לומר דברי תורה והלכה למי שידענו בבירור שלא בירך ברכת התורה והלא העוסק בתורה ואינו מברך עליה מבטל מצות עשה, והגורם לחבירו לבטל מצות עשה עובר בלפני עור לא תתן מכשול כמבואר בשו"ע או"ח סי' קס"ג ס"ב ברמ"א דאסור להאכיל פת למי שלא נטל ידיו ועובר בלפני עור וכן מבואר עוד בסי' קס"ט סעי' ב' במחבר שאין ליתן דבר מאכל אלא למי שיודע בו שיברך עליה ואף שכתב שם הרמ"א דאם נותן לשם צדקה מותר כבר כתב שם במשנ"ב ס"ק י"א דאין זה אלא במקום ספק אבל בודאי שלא יברך אסור בכל ענין | שיטת הירושלמי ראינו עד כה כי ניתן להבין את הברכה כנובעת מן המצווה ולא כחלק ממנה בשני אופנים: הודאה על נתינת המצווה או מתיר לעשייתה |
ברכת 'המוציא' בָּרוּךְ אַתָּה אדני, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ נתחיל מסוגי הלחם השונים, שבלשון חכמינו זכרונם לברכה הם מכונים 'פת'.
| ורש"י ז"ל פירש ואסר לנו את הארוסות דרבנן הוא שגזרו על הייחוד של פנויה אף ארוסה וכו' ע"כ" | ארבע ההצעות נחלקות לשלושה סוגים: פגיעה במעשה, פגיעה בכוונה או תוספת מעשה |
|---|---|
| יוצאים מן הכלל מאכלים שהקמח עורבב בהם רק כדבק כדי שלא ייפרדו, ולא כדי לתת להם טעם או ערך תזונתי | אמנם למנהג ה, שלמעשה כך נוהגים רוב ה, מנענע: דרום, צפון, מזרח, מעלה מטה, מערב |