במקורות הצלבניים אפק נזכרת כאחוזה ב של אבירי , שמבצרם היה במיראבל, המצודה ב הסמוך לתל | התקופה ההלניסטית - פגאיי ב נקרא המקום "פגאיי" — , על שם והיה היישוב המרכזי באזור |
---|---|
החפירות לראשונה נערכה ב בשנים 1934—1936, בעת הקמת קו המים ירקון-ירושלים | תפקידו של המבצר היה לשמור על מעבר אפק — המעבר הצר שחיבר בין הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון |
האתר היה מיושב למן ברציפות כ-5,000 שנה | בשטח התל עומד מבצר תל אפק להבדיל מ הסמוך ועליו מצודת מיראבל ה |
---|---|
תקופת הברזל השכבה הראשונה בתל מתקופת הברזל היא כנראה מראשית | תקופת הברונזה המאוחרת בתקופת השלטון המצרי בכנען ב, עמד בפסגת התל ארמון גדול, ששרידיו נחשפו בחצר המצודה מתקופה העות'מאנית |
אפשר שהיא נזכרת פעמיים נוספות בתעודות המצריות בשם "שרון" במקום אפק.
במקורות שונים שובש שם העיר והוא מופיע כ"אנטיפטרוּס" או "אנטיפטרֵס", העיר נהרסה ברעידת אדמה בשנת ; ה כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", ובשם זה הם מכנים אף את נחל הירקון הסמוך | באתר נמצאו שרידים רבים מתקופת הברונזה הקדומה בכל שטחי החפירה: חומה בנויה לבנים על יסוד אבן עובי החומה 2 |
---|---|
במרכז הטביעה כתובים שמו של בעל החותם ותוארו בכתב ההירוגליפי | החצב נבחר לסמן את השביל בהשראת השימוש בו בימי קדם לסימון גבולות בין חלקות |