| וכמו"כ העיד בספר שו"ת שרגא המאיר חלק ב' סי' מ"ט אות א' שהוא בעצמו דיבר פא"פ עם כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זללה"ה מזה ואמר לו שכן ציוה שלא לעשות קידוש בכלים העשוים מנייר עיין שם | אבל הכא אינו ראוי להשתמש בו קבע |
|---|---|
| דהשב יעקב סקל"א ס"ל דילפינן זה מזה | אכן, כוסות חד־פעמיות העשויות מנייר, אם מצוי הדבר שהנוזל מטפטף מהן — יש להמנע מלקדש בהן לכל הדעות, כיון שכוס שאינה ראויה להחזיק בתוכה רביעית פסולה לקידוש אף בדיעבד; וכן אם הכוס מתקלקלת לאלתר ואינה ראויה לשימוש נוסף — יש שכתב שאינה ראוי לקבל טומאה ואין לקדש בה |
הנה השגתי לעיין בספרו החדש שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ג וראיתי לו בסי' ל"ט שהשיב אמנם בקצרה לאיסורא, וז"ל: דהא התוס' מפרשים בברכות ד' נ' ד"ה מודים וכן בשבת ע"ו כתבו זה בד"ה כדי בשם בני נרבונא, דחי שנאמר בהדברים הצריכים בכוס של ברכה הוא שיהיה הכוס גופו כלי שלם, ואיפסק כן בשו"ע סי' קפ"ג סעי' ג', וכתב המג"א סק"ה דאפילו נשבר רק בסיס שלמעלה נמי פסול אף שגוף הכוס שלם, וכוס של קידוש טעון כל מה שטעון כוס של ברהמ"ז כדאיתא בסי' רע"א סעי' י', אלמא דבעינן שיהא הכוס נאה שרק כוס כזה כשר לברהמ"ז ולקידוש, ורואה אני שכוס של נייר שהוא רק לשעה על פעם זה לבד הוא עוד גרוע דאין לו שום חשיבות שודאי אינו ראוי לברהמ"ז ולקידוש, אך כשליכא כוס אחר אולי יש להקל עכ"ל.
21| וכעין זה כתב בשו"ת מנחת יצחק חלק י סימן כג "ולהלכה למעשה נ"ל דכוס של נייר שהוא כלי רק לשעה גרע עוד מנשבר בסיסו, וצדקו דברי האגרות משה בזה | משא"כ בנדון הגד"ט שעומד להתקיים ולבשל בו עכ"פ כ"פ |
|---|---|
| אין לו זכוכית — יקדש על כוס פלסטיק | ויש שהורו כי מותר לכתחילה לקדש בכוס חד־פעמית אף כשהיא עומדת להשלכה מיידית, משום שלדעתם יש לה חשיבות, אם מפני שאנשים חשובים משתמשים בהן בסעודות חשובות, ואם מפני שהיא כלי הראוי לקבל טומאה |
וכ"כ מחו' הגאון זללה"ה בשו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' קט"ו ומטעם דאין על כלים אלו שם כלי לקבלת טומאה כיון דעומדים להזרק, וכמבואר במשניות כלים פרק ט"ז מ"ה ובר"ש שם וברמב"ם הל' כלים פ"ה ה"ז דבחושב לאכול מה שבתוכו ולזרקו טהור, הה"ד דאין עליהם שם כלי לענין טבילת כלים.