| אשתרוק שם האיש וכותבי' בתיו וקוף כאשר כתוב כאן ס"ש | ואם יש לו קבלה לכתוב חסר או הוא חותם את עצמו כן או עולה לס"ת כן אזלינן אחריו ואם חותם את עצמו אל"ף למ"ד יו"ד ורשימה עליו כתב בס"מ דכותבי' אלי' בוא"ו ובס"ש כ' דכותבי' חסר כי אין דרך לעשות רשימה על חסרון ב' אותיות |
|---|---|
| ביישוב היה וסביבו מרכז ציבורי | ובס"מ כתב אם קורין הבי"ת בחירק יש לכתוב אבי שלום ואם קורין אותו אבישלום וידוע להו בקבלה דשמו אבשלום יש לכתוב אבשלום דמתקרי אבישלום והיינו דוקא שגם אנשי' מבני משפחתו נקראו אבי שלום או שהוא רגיל לחתום את עצמו אבשלום או שעולה כן לס"ת אז כותבי' כהנ"ל אבל אם ליכא כל הני רק שאביו קרא שמו בשעת המילה אבשלו' ונקרא אבי שלום כותבי' רק אבי שלום ואם ספק איך שמו או קצת קורין אותו אבשלום וקצת קורין אותו אבישלום ואין לו קבלה ואינו מדקדק בחתימתו ובציוויו לש"ץ איך לקרותו לס"ת יש לכתוב שני גיטין ויתן תחלה הגט שכתב בו אבשלום |
לטיאל פלטי כמו פלטיאל בן ליש ואם נקרא פלטי ועולה לס"ת בשם פלטיאל כותבים פלטיאל דמתקרי פלטי פילטא שם לעז הוא והוא כינוי לאלימלך ולפלטיאל וכותבים המ' פרץ וא"צ לכתוב פרץ פרצין פתחיה בלא וי"ו אחר ה"א המ' צחריים כן הוא בכל הספרים במ"ם ובנ"ש רוצה להגיה צחרייס בסמ"ך.
29| בצלאל המ' פטשולקא או בטשולק' | מיהו הרב רמ"א והלבוש ס"ל אפי' אם ידוע חתימתו בוי"ו וכתב בלא וי"ו כשר וכ"כ בט"ז |
|---|---|
| יעקב המ' גורק המ' קופלמן או קופא המ' שעפטיל המ' בישוף אבל א"צ לכתוב יעקב המ' יעקל | ושם גרשון בנון הוא לשון גירושין וגרשם במ"ם הוא לשון גר לכן כותבין חסר כלומר גר שם |
| טודרוס טרויטשל היינו אם קורין הרי"ש בחולם יש לכתוב כן והוא כינוי למנחם | התחנה שימשה להעברת סחורות יקרות ערך כמו בשמים ותבלינים: , "קציעה", , ו |
|---|---|
| תחנות הדרכים החלו לפעול כבר ב אך עיקר פעולתם היה בתקופה הרומאית, כאשר גבר הביקוש ל ול לאור עליית רמת החיים באימפריה הרומית | המ' לימן אבל א"צ לכתוב יהודה המ' יודל ז"מ |
אליעזר מצינו בקרא עם יו"ד אחר הלמד ומצינו בלא יו"ד והם שני שמות ותליא בקבלה איך שמו ורוב ליזר ביו"ד שמו הקודש הוא אליעזר וא"צ לכתוב הכינוי ליז"ר ורוב לאזר באלף שם הקודש שלו אלעזר בלא יו"ד וא"צ לכתוב הכינוי לאזר אא"כ כשהוא נקרא ליזר ביו"ד ושמו הקודש שלו הוא אלעזר בלא יו"ד אז כותבים הכינוי וכן להיפוך.
13