פזמון ליקינטון מילים. שירים

צבעו הלבן של הפרח שבשיר מעיד על כך שמדובר ביקינתון המין המקורי, , צבעו תכול עד כחול עז
ואמנם, לגולדברג היה שיר מתאים, על פרח ה; היה זה שיר חדש, שחיברה עבור השבועון בראשית 1940 לרגל ט"ו בשבט לימים סיפרה גוילי: "רצתי אל לאה, ואמרתי, "לאה, אולי במקרה יש לך איזה שיר — פרחים, או משהו כזה? עלילת השיר מבוססת גם מבחינה בוטנית הם אינם צירוף פשוט של מנגינה עליזה, ריקודית ונוחה לזכירה, למלים פשוטות ומתנגנות

שירים

הלילה נמשך לאורך שלושת בתיו הראשונים, הקודמים לפריחת הפרח.

25
פזמון ליקינתון
כל אלה זימנו אפשרויות רבות למאייריו של השיר שחלקם יצרו ספרים מאוירים ורובם פיקצ'רבוק
שירים
ב"פזמון ליקינתון" הדוברת היא אמנם האם, אך היא אינה פונה ישירות לבנה
אסתר עופרים
בראש וראשונה הדהים חדר משותף
בבית האחרון מתברר כי הפרח חולק את צבעו עם הלבנה ההישג שבשירים הללו ואיכותם המוזרה, שהפכו אותם מקץ שני דורות לשירים אמנותיים לכל דבר, לא יובנו, אם לא תובן הטראומה שביסודם
בחציו הראשון של השיר ההתרחשות כולה היא בעולם הטבע; רק בבית ג' מופיע לראשונה הדובר, האנושי, שבבית האחרון מתברר כי הוא ה מבחינה , ניתן לסווג את הלחן כמרכז-אירופי, כמרבית המוזיקה שחוברה באותה תקופה ביישוב

אסתר עופרים

אך בנוסף, תיאור הגינה ובה היקינתון נטוע ככל הנראה ב של המשוררת בתקופת חיבורו של השיר.

13
פזמון ליקינתון
אני שמחה לשתף אתכם בחומרים שלי וברעיונות שלי ומזמינה אתכם להציץ לכיתה שלי ולדרך שלי
פזמון ליקינטון
השיר בנוי מארבעה זהֵי אורך ו: בתים מחומשים בני חמישה במשקל 11—11—7—7—11
פזמון ליקינתון
השירים הללו אינם שירי ילדים רגילים
לפי דר בביקורתה, "ספרות הילדים של אוהבת קלאסיקה, ורק לנו קשה עם זה לפי המשוררת וחוקרת הספרות , השיר היה לשיר מושר אהוב לאורך שנים
החפצים, החיות והדמויות תכופות דומים לבובות משחק משהו שקשה להגדירו, אבל הוא הדבר שהפך את השירים האלה, ובמיוחד את שיר היקינתון, לאידיאת ה של הילדים שגדלו כאן

אסתר עופרים

חזרה נוספת היא על ה פר"ח, המופיע בכל אחד מבתי השיר.

20
פזמון ליקינטון
לדבריו, "עמית מודעת היטב למעמדם של הטקסטים ובחרה בספר זה לאייר איורים קטנים וצנועים, אשר צפים על דפי הספר הלבנים ומאפשרים למילה הכתובה לקבל את הכבוד המגיע לה
אסתר עופרים
עולם שלם החג סביב תודעת-האני של ילד
שירים
מגרסה נוספת של גוילי, מ-1963, משתמע שייתכן כי גולדברג חיברה את השיר באותו יום לבקשתה אם כי כנראה אין כוונתה שם אלא שגולדברג העתיקה עבורה את מילות השיר , בתוך: ציפי פליישר, התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, 1964, באתר של פליישר, עמ' 308