| צבעו הלבן של הפרח שבשיר מעיד על כך שמדובר ביקינתון המין המקורי, , צבעו תכול עד כחול עז | |
|---|---|
| ואמנם, לגולדברג היה שיר מתאים, על פרח ה; היה זה שיר חדש, שחיברה עבור השבועון בראשית 1940 לרגל ט"ו בשבט לימים סיפרה גוילי: "רצתי אל לאה, ואמרתי, "לאה, אולי במקרה יש לך איזה שיר — פרחים, או משהו כזה? עלילת השיר מבוססת גם מבחינה בוטנית | הם אינם צירוף פשוט של מנגינה עליזה, ריקודית ונוחה לזכירה, למלים פשוטות ומתנגנות |
| בבית האחרון מתברר כי הפרח חולק את צבעו עם הלבנה | ההישג שבשירים הללו ואיכותם המוזרה, שהפכו אותם מקץ שני דורות לשירים אמנותיים לכל דבר, לא יובנו, אם לא תובן הטראומה שביסודם |
|---|---|
| בחציו הראשון של השיר ההתרחשות כולה היא בעולם הטבע; רק בבית ג' מופיע לראשונה הדובר, האנושי, שבבית האחרון מתברר כי הוא ה | מבחינה , ניתן לסווג את הלחן כמרכז-אירופי, כמרבית המוזיקה שחוברה באותה תקופה ביישוב |
אך בנוסף, תיאור הגינה ובה היקינתון נטוע ככל הנראה ב של המשוררת בתקופת חיבורו של השיר.
13| לפי דר בביקורתה, "ספרות הילדים של אוהבת קלאסיקה, ורק לנו קשה עם זה | לפי המשוררת וחוקרת הספרות , השיר היה לשיר מושר אהוב לאורך שנים |
|---|---|
| החפצים, החיות והדמויות תכופות דומים לבובות משחק | משהו שקשה להגדירו, אבל הוא הדבר שהפך את השירים האלה, ובמיוחד את שיר היקינתון, לאידיאת ה של הילדים שגדלו כאן |