| בקהילות רבות, בפרט ב ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה | ב המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית ו של מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית |
|---|---|
| סדר התפילה כמו שמופיע היום בסידורים, בו קריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת עמידה נחשב במשך זמן רב ללא הכרחי | ב מובאת מחלוקת לגבי החיוב שבתפילת ערבית: במשנה נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ובגמרא מובאת מחלוקת תנאים בנושא |
| תלה את הסיבה למנהג לומר אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא | המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום |
|---|---|
| קהילות ו אומרות במקום חמישה פסוקים: "כי אל רחום ה'", "והוא רחום", "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה", "ויברכו שם כבודך" | לפי , תפילת ערבית היא רשות, ואילו סבר שהיא חובה |
האמוראים נחלקו כמי יש לפסוק הלכה, ופוסקי ההלכה המאוחרים יותר נקטו כדעת , שפסק כדעה שתפילת ערבית רשות, אך שכתבו שכיום תפילת ערבית חובה מצד.
26