| על פי הצורות הדקדוקיות שבפסוק הזה — ותצאנה שתים … ותבקענה — נראה שהמְספר אומר לנו שהדובים שיצאו מהיער היו נקבות; אם כך, מדוע כתוב "דובים" ולא "דובות"? זכור לסובב את הביצים פעמיים ביום | |
|---|---|
| אופַן אחד — בלשון זכר, לכן גם אופַניים — בלשון זכר | למשל במקרא לובשים בגדים ראו לדוגמה בראשית כח, כ , לובשים מכנסיים ויקרא ו, ג , מעיל שמואל ב יג, יח , שׂמלה לדוגמה ישעיהו ד, א , כותונת לדוגמה ויקרא טז, ד ואף שׂק לדוגמה יונה ג, ה ו שריון שמואל א יז, ה |
ואולם העברית מתאפיינת גם בפעלים מיוחדים לפריטי לבוש ולאביזרי לבוש, ובכך היא שונה מן האנגלית, שבה לכל פריטי הלבוש וההנעלה, אפילו לתכשיטים ולאיפור, יש רק שני פעלים: האחד — to put on — לפעולת הלבישה, והשני — to wear — למצב של 'היות לבוש'.
3| בעיות פוריות אם אתה סובל מדגירה אחר דגירה של ביצים לא פוריות יש כמה דברים לבדוק: האם גם הזכר וגם הנקבה בכושר פיסי מושלם? זכרים נלחמים זה עם זה, נקבות פחות | סביר בהחלט שצורת הזוגי של גרביים תרמה לנטייה להתייחס אליהם בלשון נקבה; אמנם, צורת הזוגי משמשת בהחלט גם לעצמים ממין זכר חודשיים, יומיים, אופניים, ובאיברי הגוף — נחיריים ומותניים אבל רוב איברי הגוף המקבלים צורת זוגי הם אכן ממין נקבה — כתפיים, ידיים, ובפרט באזור הקרוב גיאוגרפית לגרב — רגליים, ברכיים, שוקיים, ירכיים… ובלי קשר לאיברי הגוף — גם "אופניים" נחשבים לעתים קרובות לזוגי נקבה בלשון הדיבור אופניים יפות |
|---|---|
| אבל דוברי העברית גזרו מן הגרב גם פועל מיוחד — גָּרַב — אולי בהשפעת נָעַל נעליים | בסוף הוא יזווג אותה שוב |
מנין הגיעה אלינו המילה "גרב"? אבינרי מסיק אפוא כי בן יהודה חיבר שלא בצדק בין "גָּרָב" הוותיקה ל המחודשת "גרביים", וכי צורת היחיד המתבקשת של "גרביים" היא גֶּרֶב — כמקובל כיום.