| ועיין עוד אצל הנ"ל, מחקרים בתולדות ארץ ישראל, א, תל-אביב תשכ"ז, עמ' 320 ואילך | מעשה זה היה בניגוד לתקנת חכמים שאסרו לגדל בהמה דקה בא"י תמורה ט"ו |
|---|---|
| המנהג חודש לפני למעלה מעשרים וחמש שנה ע"י הרב מרדכי אליהו שליט"א | אולם במקור הבבלי, תוך העברת השמועה מהכא להתם, השתבש הסיפור בצורה חמורה, נעלמו פרטים מכריעים ועומעמה ללא הכר התמונה ההיסטורית |
| מארבע הפאות, שרידי עדתך, עיניהם תלויות אל אהבתך | |
|---|---|
| ואמרו שיש שם עדיין בית הכנסת, ומעיין גדול יוצא מירושלים, מקלח מים דרך מערות מתחת לארץ לכפר הזה | אמרו: כמין בסילקי גדולה הייתה, סטיו לפנים מסטיו, פעמים שהיו בה שישים ריבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה: כפליים כיוצאי מצרים והיו בה ע"א קתדראות של זהב, כנגד ע"א של סנהדרין גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד ריבוא ככרי זהב, ובימה של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו, וכיוון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן |
| גם מחכים אוירך, ומאירת עינים, חבת ירושלים בלבבות חרושה | כתוב שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול, שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, אבל אין מצוה כזאת לא להרהר |
|---|---|
| כל העושה דברי תורה עיקר ודרך ארץ, מלאכה, טפל, עושים אותו עיקר בעולם הזה | ההליכה לבית הכסא היא ביטוי לכך שיש בכל אדם דברים שהוא צריך להפרד מהם והשאלה האם אדם משתהה בהפרדות הזאת או שמא מיד כשיש לו תחושה של אי נקיות הוא מיד הולך ומנקה את עצמו |