| מאמר מרדכי לימות החול פ"ב סעי' ה' | וראה במשנ"ב סי' רס"ג ס"ק י"ט ובבה"ל ד"ה קדם הלילה שנסמך על הגר"א לקולא |
|---|---|
| וכתב כה"ח שם ס"ק נ"ו : "אבל הרב דברי שלום שם בשאלה מ"ח כתב דאין הרוח רעה שורה ביום, וכן כתב אמת ליעקב שם | ועיין רבינו זלמן סעי' ז' |
אך לאחר ייבושן, אין הידיים מקבלות טומאה מידיים אחרות.
28| וראה במאמר מרדכי לימות החול פ"א סע' ל"ט ולכן עדיף לאומרו על פני סליחות | תשובה: דברי רי"ח זיע"א בספרו "עוד יוסף חי" פרשת תולדות סעי' י' שאין איסור לגעת במלבושיו לפני נטילת ידיים דשחרית, זהו כדי לסנגר על העולם שאין נזהרים בכך |
|---|---|
| שאלה כב נט"י בכלי ליוצא מבית הכסא שאלה: כתב מרן הרב בספרו "ספר הלכה" ח"א עמ' כ"ה סעי' כ"ט, וז"ל: "נטילת ידים של בית הכסא קלה יותר מנט"י של שחרית, כי רוח רעה השורה בלילה קשה יותר מרוח הרעה השורה בבית הכסא, ולכן אין צריך כלי בנטילה זאת", עכ"ל | והמקור מדברי הבא"ח ש"ר פרשת ויצא סעי' ג' , כה"ח סי' ג' ס"ק ג' , וז"ל: וע"ע בשע"ת שם ס"ק ט"ז ומשנ"ב שם ס"ק ל"א |
הסיבה לגזירת הטומאה היא ש "ידיים עסקניות הן", מתעסקות ביום יום בכל ענייני החומר, והן מתלכלכות יותר משאר הגוף ועלולות בלא משים לגעת בדברים מלוכלכים.
18| אבל אם אינה מנקת שדרכן להיות מכסות אותם לגמרי, אז הם בכלל מקומות המכוסים וצריכה רחיצה עם נגעה בהם", והביאו כה"ח סי' ד' ס"ק צ"ט | ויש אומרים דכל זה הוא בתיבה שהיא רחבה וכן בכלים כיוצא בה שהם רחבים, דכסויים דומה לאהל, אבל כלים קטנים אף על פי שיש בהם חלל רחב טפח — אין כסויים דומה לאהל ושרי |
|---|---|
| כתב הבא"ח ש"ר פרשת וישלח סעי' ד' , וז"ל: "זמן תיקון חצות המוסכם ע"פ הקבלה האמיתית הוא אחר י"ב שעות מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם, שאז הוא חצות היום בודאי וכמ"ש רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום | ואם זה היה מעכב, היה צריך להזכירו, לפיכך זה לא סותר מה שכתב ב"עוד יוסף חי" שאין צריך כלי |
ושם ס"ק נ"ג : "אם היה ניעור עד אחר חצות לילה הן במשתה הן במלאכה ולא ישן אלא עד שעבר חצות, גם זה כשניעור יעשה נטילת ידים גמורה כהלכתה ויברך על נטילת ידים.
26