פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 9 | אבל תסתכל מסביב — השוליים כבר לא שוליים" |
---|---|
גם היום, הישראלים בטוחים שהם על סף חורבן | מחקות צעירים אבודים אחרים, נגיד אמריקאים, כדי לבטא מרד, הרסנות וחוסר אונים |
תקשיב היום לשיחה של אנשי אקדמיה על ספרות עברית ופשוט לא תבין מילה | תל־אביב נואר, אנתולוגיית סיפורים בעריכת אתגר קרת ואסף גברון, הוצאת זמורה־ביתן היי, סדומאים! נע בין פרודיות של הצגות בתיכונים, בקיבוצים, לבין דיוקן עצמי מלנכולי |
---|---|
הקובץ מחפש ומוצא דרכים להמחיש את האופן שבו אלף ואחת עיניים — של מורים, של בוס במפעל, של הורים חלשים־חזקים — מחנכות את הגיבורה שמתגבשת לאורך הסיפורים, מנסות להכניס אותה לתלם | הספרים שלהם לא תמיד מלוטשים או מציגים ניצחון ספרותי שלם וחד־משמעי, אבל כל אחד מהם מציע משהו בהקשר מקומי: סגנון, עמדה רגשית או מקורות השפעה לא צפויים |
את ההנחיה הזאת, שהוא מקבל מהמנטור שלו — גבר פדופיל עם מלאי זמין של ממתקים — הוא מיישם עד הסוף | סופר מת, שהגיח גם ברומן הקודם שלו, משתכן עם הגיבור בדירה, ויחד עם כוכבת ־עבר בתיאטרון ומאונן כפייתי צעיר בעל שאיפות ספרותיות, מלמד את הגיבור איך לקבץ נדבות, איך לא לפחד להתבזות מול הבריות |
---|---|
ואני חושבת שאבא שלי כתב את התסריט של 'מתחת לאף' בדיוק מתוך התחושה הזאת | מה הזהירות הזאת מבחירה מוטה, מעוררת מחלוקת, פוליטית, מחנאית? חגית גרוסמן, נולדה ב־1976, מחברת '' ו'לילה ולואיס' אפשר לצקצק בלשון אל מול שני ספרי הפרוזה של חגית גרוסמן, שידועה יותר כמשוררת |