תלמוד ירושלמי. Jerusalem Talmud Berakhot 2a

הא לתבוע אין תובעין הכא את אמר תובעין והכא את אמר אין תובעין כאן בשהביא ב' שערות וכאן בשלא הביא ב' שערות: הנכרי והכותי כו' What has been said about the stars, applies to those which are not generally seen until nightfall; for, no note is taken of those which appear before the day is terminated
הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא לא משערין בהון בספר קב ונקי, ר' אריה כרמל ור' יהודה לוי, פירוש לירושלמי, ירושלים תשנ"ג, ביאורים אות מא כתב: "ודאי לא בא ר' זעירא לזלזל בחשיבות האגדות, שהרי בירושלמי סנהדרין ב, ג משבח אגדתיה דרבי לוי, אלא תלונתו הייתה על אלו שלא היו דבריהם ברורים"

מאגר ספרות הקודש

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל ב.

8
תלמוד
בסוף תקופת הגאונים נתבטלו ישיבות ארץ ישראל, ואף גאון ארץ ישראל שלח את בנו ללמוד אצל
ירושלמי סוכה
קטע זה נמצא גם ב ובעוד כמה ראשונים בשם הירושלמי פרק ג' של מכות
מאגר ספרות הקודש
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תל"ו סעיף א: "אבל הרמב"ם דרכו לנטות אחר הירושלמי ברוב המקומות"
בארץ ישראל עד סוף תקופת הגאונים החשיבו את התלמוד הירושלמי כעיקר ופסקו הלכה כמוהו אף נגד הבבלי הוא כולל בתוכו את תלמודם של ה מארץ ישראל ומ על המשנה וכן על תחומים אחרים
ה וה היו מהיחידים שהיו בקיאים בכל דברי הירושלמי, ודנו רבות בדבריו כבר ממפרשי התלמוד רואים שלא היה בידם פרק שלישי

ירושלמי סוכה

באופן כללי, התלמוד הירושלמי הוא כ-40% מגודלו של הבבלי, לפי כמות המילים.

ירושלמי מגילה
אם כי דבריו אלו של פרקוי בן באבוי נכתבו במגמה פולמוסית בה הוא תוקף את מנהגי בני ארץ ישראל ומכנה אותם 'מנהגי שמד', כשבכך הוא מנסה להכריח אותם לקבל את מרות גאוני בבל
מאגר ספרות הקודש
יצאו לאור מסכתות , , , , , , וחלק מ
תלמוד ירושלמי
א"ר יוסי בר' בון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא
לגבי הפרקים החסרים היו חוקרים שטענו שקטעים אלו היו קיימים אך אבדו עם השנים רבי יעקב דרומנה בשם רבי יהודא בן פזי כוכב אחד ודאי יום שנים לילה
ההדיר את החיבור על מסכת כתובות, כולל קטע נוסף שלא פורסם ע"י הרב ליברמן דף מהתלמוד הירושלמי מ התלמוד הירושלמי שרד בידינו ב שלם אחד בלבד, הוא כתב יד 3 Or

ירושלמי סוכה

ובמקומות רבים בתלמוד הבבלי ניכר שלא ידעו כלל את דברי הירושלמי בעניין.

מאגר ספרות הקודש
הירושלמי אינו נוטה לשאול שאלות הבהרה דידקטיות או להסביר את עצמו
ירושלמי סוכה
מספר של הירושלמי ששרדו הוא מועט ונותן מקום לאפשרות שהיו חלקים של הירושלמי שהיו קיימים בעבר אך לא הגיעו לידנו
מאגר ספרות הקודש
למשל בפירוש "שדה יהושע" שהופיע בדפוס קושטא מופיעות נוסחאות אחרות מאשר בדפוס כי היו לעיני כותב הפירוש כתבי יד אחרים