| החשיכה ירדה מוקדם, חיכנו לשובו של מורה-הדרך הפולני | השיר ביטא תנאיי החזית במרחבים המושלגים בצפון: "נגררות, ניגררות לילות החורפיים המעורפלים השמש אינה יורדת ממרומי הקוטב הצפוני במרחבים של רוסיה המכורה את שירותו המסור מקיים החייל הרוסי |
|---|---|
| בתחנה ראינו לראשונה את חיילי הצבא האדום | פתאום שמע צלילי מוסיקה — הצעירים המקומיים רקדו |
בספרד נמשכה מלחמת האזרחים, הצבא האדום נלחם עם יפן מעל אגם חסן, גרמניה כבשה את צ'כיה.
23| המכתב נכתב בסוף נובמבר 1941 כאשר אנו נאלצנו למצוא דרך להשתחרר מהכיתור | עד כה מופו מאות מקורות מידע , בעיקרם עדויות וזיכרונות של ילדים בשואה ותיעוד סיפורי הצלה של ילדים |
|---|---|
| המלים של השיר הביעו רגשות של סורקוב, כאשר בעת פריצתו את הכיתור הגיע לשדה מוקשים והיה באמת במרחק מהמוות ארבע צעדים |
| במארש הארטילריה הנודע שרים ה"": "נה רודינו, זה סטלינה", למען המולדת, למען סטלין נצעד קדימה! התחלנו לצעוד מזרחה, לתוך השטח הסובייטי | היו שם 16 שורות מהמכתב אל אשתו, סופיה אנדרייבנה |
|---|---|
| איני יודע מה חשבה ברגעים אלה הבחורה עם הדגלון אבל ניתן היה לראות שלרגע עיניה נצמדו לרוכבים | הלך החייל בעצב עמוק להצטלבות של שני דרכים מצא החייל בשדה הפתוח תלולית מכוסה בירק איש לא פגש אותו ואיש לא ענה ורק הרוח הקיצית נענע את הדשא על הקבר הוא שתה — השרת החייל של כל העם, ובכאב בלב אמר: ארבע שנים הלכתי אליך וניצחתי שלוש מעצמות |