| ×ת×××××× ×ת××§×©× × ×¨×©×× ××××ר×ת××× ×©××ת ת××ר ××××××× ×××¢××¨×¨× ×תפע××ת ש×× ××××× ×××ר ש×××¨× | בסופו של דבר אף סטודנטית לא הולכת רק עם ״כוונת המשורר״ או ״כוונת הפרשן״ והלא-ברוש מתחיל להיכנס לתהליך עבודה |
|---|---|
| ×××¨× ×©×ª××× ×ª ××××ת ×¢××× ××עת×,× ××ק ×פ×× ×צ××¢××, ×× × ×× ×××ª× ×צ××ר ×××ª× ×ר×ת פ×ר×× ×××××, שת××× ×× × ××ª× ××××× ××××ª× ×××ת | איך ברוש לבדו מעיז, כבר בתחילת שנה א׳, להוציא משהו מספר הסקיצות ולתלות על הקיר? ×× × ×ר×ש, ×××× ××× ×ש ×××× |
נכנסת לספריה ופתאום מרחוק שומעת מישהי שרה לעצמה תוך שיטוט בין המדפים: ״ואני ראיתי ברוש, טק, טק, טק.
| אבל אין בכלל ספק שאמנים, גם כאלה בתחילת הדרך ממש, לא משחקים יותר מחבואים עם הצופה | את המשפט שאנחנו מיחסים להמלט: ״להיות או לא להיות״ אני מבקשת לשנות לנוסח הבא: ״להיות ברוש או להיות לא-ברוש? זה הרבה יותר קל וממוקד |
|---|---|
| יש לזה יתרונות לצד חסרונות | כדי לאפשר לנו, בכתה, להתרשם ממידת ההתבוננות וההשראה שעורר נושא השיר שלהם אצלם, נבקש מכל תלמיד לצלם ולהדפיס את הדבר שבחרו להתבונן בו, ולהציג אותו בעת קריאת השיר שלהם בכתה, בשיעור הבא |
× ×××× ×× ×©××¢×× ××× ××צ×× ×ת ××××ת ש×× ××¤× ×× ×, ×× ×¦××× ××× ×¢××××ת ××¢× ××× ×ת ×××× ×× ×©× ×סף ××ת×.
| אם הדבר ינביע אצלם בקלות רבה יותר את המשך הכתיבה | ×קצ××¢: ××¢×× ××©× × ××ת×: × - × × ×ש×: ש×× ×ש×ר ×ר×ש ××¢××× ×ת××× × ×ת ×¢×××§× ××ש××¢×ת×ת ××××¢ ××ק××£ ×××ª× × ×××¢×× ×¢× ××עת ×ת ××פשר×ת ×××ש×××ת ××××× ××× ×ר×× ×××פע ש×× × × ×ª×§××× ××, ××ש××× ××× × ×שר×× ××××× × |
|---|---|
| בתוך הערפל הסמיך שהיו השבועות האחרונים היו גם חמש שבתות | לא הצלצול החד, המעורר בשער רופא התורן, אלא בדפיקות, בהרבה אנשבים בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב |