| הגדרה זו הופיעה מספר פעמים בתשחצים שונים בעיתונים: ידיעות - מוסף 7 ימים, מעריב, הארץ ומגזינים שונים | |
|---|---|
| אלא שמרוב ענוה שבו לא רצה לתלות השאלה באותן מעשים טובים שעתיד הוא לעשות ע"י הכניסה לארץ, כי אולי יכנס ולא יעשה המצות ורק ההנאה הגופנית יקבל ואת הטוב לא יקבל, לכך בקש בלשון חנינה מתנת חנם בעלמא, ולכך נאמר בעת ההיא לאמר | לא גרמתם לישראל להאמין בי ע"י שיראו נס מפורסם זה, ובמלחמת סיחון העמיד משה החמה וע"י נס מפורסם זה בלי ספק שנעשו בנים אמון בם ותיקן מה שקלקל |
חֹתֵן מֹשֶׁה — כַּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה: "אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ! יִתְרוֹ — שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵנִי, פּוּטִיאֵל.
11| וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת — שִׁשִּׁים אֶלֶף | קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק |
|---|---|
| אחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר | והתשובה לכל זה, שמה שאמרו שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין הפירוש באותן מע"ט שכבר עשו אלא במעשיהם הטובים שעתידין לעשות, כי מסתמא כל צדיק אינו מבקש שום הנאה גופנית כ"א כדי שעל ידה יהיה לו מקום לקיים איזו מצוה, וזה הדבר שדרש רבי שמלאי סוטה יד וכי לאכול מפריה היה צריך משה אלא אמר הרבה מצות תלויות בארץ, וא"כ היה לו לתלות בקשתו באותן מעשים טובים שעתיד הוא לעשות ע"י בקשה זו, וזה דבר אמיתי ששורת הדין נותן שימלא ה' משאלות לבו יען כי אינו חפץ כ"א את אשר חפץ ה' בו, ואע"פ שבחטאו נקנס עליו מ"מ אין מענישין החוטא לאמר לך עבוד עבודה שהיא זרה אצלך להוסיף על חטאתו פשע |
אֶל הַמִּדְבָּר — אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ! וכן יהושע אמר שמש בגבעון דום יהושע י יב כל זה תורף דברי הרב.
21