| גם בשומרון בתקופה זו התקופה הפרסית והתקופה הרומית הקדומה אנו מוצאים שימוש יומיומי בכתב המרובע היהודי, ולצורכי פולחן נעשה שימוש בכתב העברי הקדום, כאשר בכל התקופה הזו ולמעשה גם בתקופת הברזל לא היה כל הבדל בצורת הכתב בין תושבי שומרון לתושבי יהודה | אגדה חז"לית אף מייחסת את מקור הכתב המרובע בכתב החידה "מנא מנא תקל ופרסין" המתואר בסיפור ב |
|---|---|
| שני הסגנונות נבדלו גם באופן השימוש בכמה מהאותיות | כמו כן בראשית העת החדשה עלה העיסוק ב, ודבר קיומם של מטבעות עם כתובות עבריות עתיקות כמו גם פיניקיות הופץ ונחקר, אם כי מטבעות עם כתובות עבריות היו ידועות כבר בימי הביניים |
אלפבית קירילי אותיות נוספות אותיות שאינן סלאביות ה אלפבית הקירילי Кириллица הוא מערכת המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - ה заглавные буквы והאות הקטנה.
12| על פי אגדת חז"ל זו, הכתובת המדוברת הייתה כתובה בכתב הארמי שלא היה ידוע עד אז, ודניאל בחוכמתו הצליח לפענח אותה, ומאז היא הפכה והתפתחה לכתב האומה הארמית-אשורית ואף היהודית | שיטה זו היא לפי דעת התנא ודעת האמורא או המוזכרים בשלושת המקורות שהוזכרו לעיל |
|---|---|
| Your browser is no longer supported by the system | הממצא הארכאולוגי הקדום ביותר שנמצא עם כתובת בעברית העתיקה מתוארך ל, הוא "" |
בדברי פרשני אנו מוצאים שהם מזהים את הכתב העברי הקדום עם כתב השומרונים שהיה מוכר באותה העת ועם הכתב שהתנוסס על המטבעות מתקופת בית שני שהיו מוכרים להם.
10| Meyers, Michael Patrick O'Connor, , Eisenbrauns, 1983 | אזכור חז"לי נוסף בהקשר של שינוי הכתב הוא הציטוט הבא: "אמר , ואיתימא, : צופים אמרום" , המתייחס להופעת האותיות הסופיות, שהחלה עם אימוץ הכתב הארמי והשינויים שחלו בכתיבתו, ולא הייתה קיימת קודם לכן בגרסה של האלפבית הקדום |
|---|---|
| כמו כן מתאר התלמוד כיצד המשיך הכתב הקדום להיות בשימוש השומרונים: "ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי | נוסף על כך נפוץ בפלשת הכתב הארמי ששימש את רשויות השלטון האשורי שם |