| מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות ועד שהתפשט המנהג לנחלת הכלל | |
|---|---|
| ואף על פי שבודאי עקרי הדברים ראוים רק לשרידים, אבל מאחר שיש לזה כבר שם וזכר בקדושה, ודאי קשה לבטל מזה את אלה שרוצים לנהוג כן משום כבוד התורה ושמחתה, להוסיף בזה מחול על הקודש, ואין בזה שום חשש איסור של טלטול ספרי התורה מאחר שהדבר הוא לשם מצות שמחת התורה והידורה |
| מרן הראי"ה כתב שהביאו מקור לדבר מפע"ח, וזה אינו נמצא שם- ובכך יש לכאורה ריעותא שכן המקור אינו מקור, אבל אז הסביר שבאמת אין כאן ריעותא כי זה מופיע בשער הכוונות ש-"דבריו נחשבים למקובלים מאוד" מה שלא כתב על פע"ח , ותל"מ | קהל עדת ירושלים 'המתמידים' ברחוב מנחת יצחק בירושלים, הקפות המרכזיות, עם ארל'ה סמט בליווי מקהלה |
|---|---|
| כולם מוזמנים להיות שותפים איתנו לשמוח בשמחת ה' עם פמליה של מעלה, שיראו ויתפעמו מאהבתם של ישראל לתורה ולקב"ה | ב, כחלק ממצוות ה ל, נהוג להקיף את |
קהילת בני תורה ברח' גרינברג רמות ג' ירושלים, עם הקלידן והזמר מוטי גלזר.
27| אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם, שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי | ב, היום השישי והאחרון של חול המועד, מוציאים את ספר התורה ומקיפים אותו כמו בימים הקודמים, אך במקום הקפה אחת מבצעים שבע הקפות, זכר לבני ישראל שסבבו שבע פעמים את חומת יריחו |
|---|---|
| טעם נוסף שהוזכר הוא שההקפות נעשות לזכר שבעת התנאים המוזכרים ב באירוסין הסמליים שבין ה' לישראל, או לזכר שלשת הדברים שהכלה מתקדשת בהם: כסף שטר וביאה | ב, עת מתחיל שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, יש נוהגים ב לערוך הקפות שניות, בהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה |
אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם, שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי.