| הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ | |
|---|---|
| וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדושׁ, קָדושׁ, קָדושׁ, יי צְבָאות | מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ |
| ועונים: אמן בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ | דאמיראן בעלמא כמו דברים בעלמא הכוונה באופן רגיל שיגרתי מבלי משים |
|---|---|
| ועונים: אמן בְּעָלְמָא דִי בְרָא נוסח אשכנז: כִּרְעוּתֵהּ כל השאר: כִרְעוּתֵהּ , נוסח תימן בלדי: וְיִמְלוֹךְ כל השאר: וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ נוסח ספרד: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב קֵץ מְשִׁיחֵהּ | יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא |
אמן: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא.
16| יהא שלמא רבא מן שמיא וסיעתא ופורקנא ורוחא וחנא וחסדא ורחמי עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דכל בית ישראל לחיים ולשלום מואמרו אמן: אמן | ביום זה נוהגים להדליק נרות נשמה, לומר "קדיש" ותפילה לעילוי נשמות הנספים |
|---|---|
| עַל כֵּן יי אֱלהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשיחַ בְּחֻקֶּיךָ | ה זה כמו מים קרים על נפש עייפה, זה יחזק וירענן אתכם! וְאִמְרוּ אָמֵן: עושה שָׁלום בעשי"ת הַשָּׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: חזן: בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ: קו"ח: בָּרוּךְ ה' הַמְברָךְ לְעולָם וָעֶד: אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאם וּמִשּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר |
הוא נאמר גם לאחר אמירת כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון אך הספרדים אומרים.
2