| בהשקפתנו ההלכתית יש רק מקור אחד למושגי הבעלות: משיכה, הגבהה, מסירה, חליפין ועוד כמה פעולות דומות, הן מדרכי הקניינים ובבחינת סמלים של קניינים | פעולת האל בעולם עדיין אינה מוצגת |
|---|---|
| תיאור גדלותו של האל גדלותו של האל ניכרת מתוך התמונה המרכזית שבפיוט, תמונה המופיעה בבית השני | בדמיון זה טמונה מידת הימור |
המוטיב המנחה- לייט מוטיב הוא מוטיב האור: בזמן הבריאה נאמר: "קרא לשמש ויזרח אור" בהמשך בולט מוטיב האור בתיאור המאורות: "מלאים זיו מפיקים נוגה, נאה זיום" כמו כן, קיימת הערכה לגבי מעשי הקב"ה "טובים המאורות שברא אלוקינו" יש לציין, שבתחילת ברכת "יוצר אור" מופיע מוטיב האור: "יוצר אור מאיר לעולם כולו וליושביו".
9| הסברה נותנת שכל אירוע, אפילו בתחום היחסים שבין הקב"ה וכנסת ישראל , מהווה מקור להלכה | בפיוט שלפנינו מופיע שבח לקב"ה בשמים ובארץ |
|---|---|
| מוטיבים בפיוט שלפנינו מופיעים מספר מוטיבים המדגישים את גדולת האל ואת הקשרים המיוחדים של בני האדם עם האלוקים | קריאת שמע ישראל היא מצווה מהתורה |
| המאורות מביאים בצורה עקיפה תפארת וכבוד לקב"ה, באמצעות המאורות אנשים נזכרים בקב"ה בשמחה: "פאר וכבוד נותנים לשמו צהלה ורינה לזכר מלכותו" | בבית השלישי מתקיימת האצה של פעילות |
|---|---|
| וכך הוא הדבר אצל משה רבנו | לפי שני הפירושים, לאלוקים ישנה עוצמה פיזית מוסרית וערכית |
זוהי בעלותו של הטורח ועל כן הוא חייב במעשר, ואילו הזורע שדה השייך למישהו אחר - פטור מן המעשר מכיון שיש שם בעלות אחרת.
13