אומן שלום. לוח ברסלב חינמי Archive

בנוסף אומן יצר את התיאור הפורמלי הראשון של מושג הידע הכללי בתורת המשחקים ושיתף פעולה עם בפיתוח ערך אומן-שפלי בעבר היה בין ידידי , ועמד בראש תחום יהדות וכלכלה במכון
מאידך, כאשר ופוסקים אחרים בעקבותיו מצטט את תשובת רב נטרונאי גאון, לא מופיע בה המשפט שצוטט לעיל, אלא רק ההיתר העקרוני לומר פיוטים פרופ' אומן בשיעור בישיבת אומן נמנה עם מבקריה החריפים של , שאותה הוא מכנה "הגירוש"

אומן על המפה

מִבְנֶהָ הבסיסי של הקרובה הזו הוא בן מחרוזת אחת לכל ברכה, אשר מכילה שש שורות.

אומן (עיר)
עד ה- 1941 שחל ביום כיפור רוכזו יהודי העיר הנותרים ב, אשר מעת לעת נכנסו אליו שוטרים גרמנים ואוקראינים, וביצעו בו מעשי התעללות ושוד
אומן (עיר)
טענה זו מופיעה כבר ב"ספר קרובה" שנתחבר באשכנז בימי הביניים המוקדמים
מכון שלמה אומן
גם ל נכתבו קרובות ייעודיות, העוסקות בנושאים הקשורים לחג
כך, לדוגמה, נחקרים שהתבקשו לנחש את צבע האור שיידלק לפניהם, כאשר ה לאור ירוק היא 75% ולאדום 25%, ניחשו שלוש פעמים ירוק ופעם אחת אדום החלטה רציונלית, בהנחה שמדובר במאורעות , היא לנחש תמיד ירוק אלפי יהודים ופולנים מהערים הסמוכות מצאו באומן מקלט
גם כללי החריזה בהן נוקשים פחות, ואין הקפדה על שני עיצורי שורש זהים בריאיון עמו אמר: "אני לא אומר שכל הארץ היא שלנו ושאי אפשר לחלק

אומן (עיר)

קבר רבי נחמן מברסלב— "הציון הקדוש"- מהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ואחרים.

17
טיסות לאומן
בהתייחסו ל, אומן מתבסס על מה שהוא מכנה "פרדוקס הסחטן" הקשור ל
אומן על המפה
אומן עשירה במשאבים חקלאיים וחוות פזורות מכל עבר
אומן (עיר)
ב נתגלו שרידים של שבע קרובות לפורים, אולם הקרובה שלפנינו היא המפורסמת ביותר
הרב מציין שהמנהג בארץ ישראל בקרב ה שלא לומר את הקרובה, אך ה אומרים אותה למרות זאת, עקב התנגדות הלכתית, באשכנז נהגו לומר את הקרובה בנוסף לנוסח הקבע ולא במקומו, כך שבכל ברכה נאמר נוסח הקבע, לאחריו המחרוזת מהקרובה, ואז חתימת הברכה
בשנת זכה, עם פרופ' מ בארצות הברית , ב, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים" מאחר שתפילת העמידה, ב, מורכבת מ- שלכל אחת חתימה משלה, מבנה הקרובה שהתעצב עבור תפילות עמידה בימי החול כולל שמונה עשר קטעים, אחד לכל ברכה

אומן (עיר)

הקרובה נתקבלה ב ל של פורים, והפכה לחלק מנוסח התפילה של פורים בנוסח זה.

20
אומן (עיר)
גם בפירושו לקרובה טוען שסדרת ההרחבות השנייה זרה בקרובה; הוא טוען עוד כי מחברה אינו הקליר, אולם דבריו תמוהים כי שמו של הקליר חתום בפירוש ב"אמל ורבך"
ישראל אומן
הוא טוען כי ישראל נוהגת על פי מה שהיא מחשיבה כהתנהגות רציונלית, מול דרישות סחטניות של הצד השני
לוח ברסלב חינמי Archive
בהגהה על ספר מנהגי נאמר "ומה שלא תיקן הפייט קרובוץ באת צמח דוד כו' בפורים, היינו משום דמרדכי בן יאיר בן שצוה דוד להרגו, וזאת הברכה את צמח דוד, לפיכך לא תיקן כלום" הגהה על ספר המנהגים קלויזנר , סימן פג