| אני סבור ש"זכר ונקוביו בראם" היא הגרסה המקורית, ואפשר שהיא קשורה, כפי שמעיר תאודור על בראשית רבה, בפסוק " מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ" יחזקאל כח,יג , שחז"ל גם הם דרשו אותו על אדם הראשון ועל הנקבים-נקבים שנעשו בגופו בבא בתרא עה ע"א | מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה יד, על פי כ"י אוקספורד נוסח "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית |
|---|---|
| ודווקא המכבש המופעל על גברים, החל מסדרות רומנטיות וכלה בסרטי הפורנו שילדיכם צופים בהם למרות כל ההגנות והחסימות — היא שהגבר תמיד צריך לרצות, וליזום, ולוותר על ההדדיות, והאשה? מעבר לכך, התפיסה הדרויניסטית ה"קשה" לפיה כל תכונה שאנו רואים היום היא תוצר של סלקציה חזקה — איננה סבירה בעליל, ונדמה לי שרובם ככולם של העוסקים בתחום מודעים לכך | אך זוהי דרך זמנית, על מנת למשוך אל הצד הקיצון כדרכו של הרמב"ם בעקבות אריסטו |
מעניין אילו מועצות הושמטו משם, הלא כן? אני מוכן לקבל חריגים, בעיקר אם מדובר במישהו עם טור קבוע באתר או עיתון בולט.
2| גם היום 'אישה — אונאתה קרובה ודמעתה מצוייה', וגם כיום השרוי בלי אישה — שרוי בלי ברכה, בלי חומה, בלי תורה ובלי שלום יבמות סג | ואין אלא לתמוה על הנשקה - כיצד זה לא הבחין בדמיון בין שתי המובאות? ועוד הערה אחת — עד כמה העניין הפיסי עדיין נוכח במציאות המודרנית? לפיכך אבקש לקחת את דבריי כחומר למחשבה בלבד, כהרהור ראשוני ולא כמערך טיעונים שאין עליו תשובה |
|---|---|
| נוסח זה אינו מתועד בכתבי היד של השבעים שלפנינו | הייצוג של מלך חשוב וחלש לצד מלכה חזקה מלמדים על האידיאה הפטריארכלית של הגבר השולט ועל הפחדים הקמאיים של הגברים מצד נשים חזקות |
והנעשה מתוך הסכמה נכתב כראוי על ידי דמיטריוס.
| דרך ריאליסטית יותר לאיזון בין האינטרסים היא הדרך של מאזן הכוחות הבין־אישי ובין־משפחתי, שבה אין דבר מושלם וזאב אינו גר עם כבש, אך מעמדם של כלל הצדדים נשמר; דרך שבה האב דואג לבתו ולאחר מכן הבעל דואג לאשתו, והרתעה הדדית קיימת | והנה מה שיש למדרש התנאים המאה ה-3 לומר בעניין פיסקא צה, מהדורת כהנא עמ' 240-241 : יש אומרים: בקלפי נשתיירו |
|---|---|
| נניח, שממצאי המדע כיום אודות השונות הפיסית, ואפילו המוחית בין גברים לנשים הם אמת אבסולוטית בלתי משתנית, נצחית ומהותית שמעולם לא היתה אחרת ולעולם לא תשתנה — אז מה? דרכם של תבלין להיות נידוכים ראה מה שהביא הנשקה, הערה 361, ממשנה ביצה א,ז: "תבלין נידוכין" , וממילא העובדה שהתוספתא קראה לחרוסת תבלין מרמזת על כך שדכים אותה | יש לי הנחה בארנונה על בסיס של הכנסה האמת היא שלא אישרו לי את ההנחה הגבוהה המגיעה לי על פי חוק בגלל שלא האמינו לי שאני מרוויח כל כך מעט |
מה טעם לפרש דברים פשוטים כל כך? אין הוכחה יותר ניצחת מהדברים שכתבת לנרקיסיסטיות וליוהרה של האישה הפמניסטית.
27